צבי טל

צבי אלימלך טל (16 בינואר 1927, 22 ביוני 2021) היה שופט בבית המשפט העליון בישראל. הוא עמד בראש "ועדת טל", שהמליצה על הסדר דחיית שירות לבחורי ישיבות, ולפיו נחקק חוק טל.

צבי טל נולד בז'שוב שבפולין למשפחה חסידית. כשהיה חמש עברה המשפחה לקרקוב, וכשהיה בן שמונה עלה עם הוריו לארץ ישראל. למד בישיבת בני עקיבא במחזור הראשון בכפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה. אחותו ומשפחתה נספו בשואה. טל שירת בהגנה (ארגון צבאי יהודי לפני קום המדינה) ולאחר מכן בצה"ל.

למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים. סיים לימודיו ב-1953 והוסמך כעורך דין ב-1954. עבד במשך שנים במשרד עורכי דין וייצג בין השאר את האוניברסיטה העברית. ב-1965 פתח משרד פרטי. ב-1978 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, ולאחר מכן שימש בהרכב ששפט את ג'ון דמיאניוק במשפט המחוזי.

ב־28 באפריל 1994 מונה לשופט בית המשפט העליון, בתפקיד המכונה לעתים "השופט הדתי", מושב שמיועד לשופט בעל זיקה דתית. פרש לגמלאות ב-1997.

ב-1998 מונה לעמוד בראש ועדת העזבונות. בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2002 נמתחה עליו ביקורת על ניגוד עניינים. נפתחה נגדו חקירה פלילית, שהסתיימה בהחלטה לסגור את התיק לאחר שנמצא שפעל בתום לב.

ב-1999 נבחר לראש הוועדה לדחיית שירות לבחורי ישיבה, ועדה שנודעה כ"ועדת טל". המלצות הוועדה הובילו לחקיקה שנקראה על שמו.

טל היה נשוי לחנה, בתו של דב נתן ברינקר. לזוג נולדו שישה ילדים. בנם הבכור, דובי, כיהן כראש מועצה אזורית. בנם משה נהרג ב-25 באוקטובר 1973, כשהיה נהג טנק בסוף מלחמת יום הכיפורים; לאחר מותו נולד לו בן שנקרא משה-חי. נכד בשם משה טל שירת שנים רבות באגף המודיעין של צה"ל בדרגת אל"ם ושימש בתפקידים כמו סגן-ראש חטיבת המחקר וממונה על הטיפול בשבויים והנעדרים.

צבי טל נפטר ב-22 ביוני 2021.

טל היה אחד מהשופטים בבית המשפט המחוזי שבחרו להרשיע את ג'ון דמיאניוק, והוא הביט בחומרי הראייה והיה משוכנע שדמיאניוק הוא הנאשם. בערעור לבית המשפט העליון זוכה דמיאניוק מחמת ספק.

בפרשת כביש בר-אילן, שבה הועלו טיעונים לסגירת הכביש בשבת, כתב טל על המתח בין "חוק חופש התנועה", זכות יסוד לתנועה חופשית, לבין שמירת השבת. בפסק דין מ-1992 קבע שאדם שנמחקה הרשעתו לפי חוק המרשם הפלילי אינו יכול לטעון הגנת "אמת דיברתי" בתביעת לשון הרע. בפסק דין אחר אפשר לאשה להשתמש בביציות שהוקפאו, למרות התנגדות בן זוגה.

באשר ל"אקטיביזם שיפוטי" (מעורבות שיפוטית רחבה של בתי המשפט בשאלות ציבוריות), נמנע טל בדיון מרכזי בתיק בנק המזרחי מלהיכנס לשאלות חוקתיות. שנים מאוחר יותר הביע חרטה על שלא הצטרף למיעוט שביקר את התפיסה של חוקי היסוד כמעין חוקה. יחד עם זאת, הביע ביקורת כללית על אקטיביזם שיפוטי.

בנושא תוכנית ההתנתקות הביע טל ביקורת חריפה. הוא אמר שאם הייתה מוגשת עתירה לבית המשפט נגד התוכנית, הוא היה מקבל אותה, וכי יש לבחון אם המטרה של התוכנית אכן תושג. כמו כן אמר שיסרב לציית לפקודה אילו היה אחד ממבצעיה.

נשארו קטעים שלרוב מצוטטים בשאלות על יחסיו לארץ ישראל ולמסורתו, כולל ציטוטים שנחשפו לאחר מותו.

צבי אלימלך טל נולד ב-1927 ונפטר ב-2021. הוא היה שופט חשוב בישראל.

טל גדל במשפחה חסידית בפולין. כשהיה ילד עלה עם הוריו לארץ ישראל. למד בישיבה צעירה. שירת בהגנה (ארגון צבאי יהודי לפני קום המדינה) ובצה"ל.

למד משפטים באוניברסיטה העברית. עבד כעו"ד ופתח משרד פרטי. ב-1978 מונה לשופט במחוזי. ב-1994 מונה לשופט בבית המשפט העליון (הבית המשפט הכי גבוה במדינה). פרש ב-1997.

ב-1999 עמד בראש ועדה שקבעה כללים להקלת דחיית גיוס לבחורי ישיבה. החוק שנעשה בעקבות הוועדה נקרא "חוק טל".

טל היה נשוי ונולד לו שישה ילדים. אחד מבניו נהרג במלחמה ב-1973. לנכדיו יש תפקידים בצבא.

טל היה שופט במשפט של ג'ון דמיאניוק. בבית המשפט המחוזי הרשיעו אותו, אך בבית המשפט העליון זוכו.

טל כתב גם פסקי דין על שמירת שבת מול חופש תנועה, על פרסומים אחרי מחיקה ברשומות ועל זכות להשתמש בביציות שנקפאו.

טל ביקר את תוכנית ההתנתקות. הוא אמר שבית המשפט צריך לבדוק אם התוכנית תצליח. הוא גם קיבל עמדה פחות רוחבית לגבי התערבות בתי המשפט בשלטון.

טל נשאר דמות בולטת במשפט ובחברה הישראלית.