צנתר

צנתר או קתטר הוא צינור חלול וגמיש שמוחדר לגוף כדי לאבחן (לבדוק) או לטפל במקום מסוים. הקוטר שלו משתנה ונמדד לפי מד בירמינגהאם, מד גודל שמשמש לצנתרים.

צנתרים נכנסים לגוף בדרכים שונות ומשמשים להליך אבחנתי ולביצוע טיפולים. הם מאפשרים לבדוק את מבנה איברים או להכניס כלים ותרופות לאיזור המדובר.

צנתר בלון הוא צינור גמיש שבקצהו בלון קטן. בתחילה הבלון לא מנופח. כשהצנתר מגיע למקום הבעייתי מנפחים את הבלון כדי לפתוח חסימה או היצרות, ואז מרוקנים אותו ומוציאים את הצנתר. צנתר בלון משמש בעיקר בצנתור טיפולי, למשל לפתיחת חסימות בעורקים ההיקפיים. קיים גם צנתר עם שני בלונים, שלעתים משמש להשראת לידה (לעזור להתחיל לידה).

המילה "צנתר" מוזכרת פעם אחת בתנ"ך, במשמעות של צינור שמוביל שמן למנורה.

יש עדויות לצנתרים לשתן כבר לפני כ־3,000 שנה ביוון, אסיה וסוריה. הסינים השתמשו בגבעולי בצל, וסורים וקבוצות אחרות השתמשו בחומרים טבעיים כמו קנים ועץ. צנתרי מתכת גמישים החלו להופיע במאה ה־11, לעיתים מכסף.
בשלהי המאה ה־18 פותחו צנתרים גמישים יותר; בני אנוש כמו בנג'מין פרנקלין מקושרים לפיתוח צנתר גמיש. בשנת 1844 הוצא צנתר מגומי מגופר שאיפשר ייצור נרחב. בשנת 1935 פותח צנתר בלון לטקס על ידי האורולוג Frederic E. B. Foley, והצנתר הקרוי על שמו הפך נפוץ. צנתרים מודרניים מיוצרים מחומרים שונים, כשהנפוץ ביותר כיום הוא סיליקון.

צנתר או קתטר הוא צינור קטן וגמיש שמכניסים לתוך הגוף. הם עוזרים לבדוק או לטפל במקום מסוים. מד בירמינגהאם הוא כלי למדידת הגודל של הצנתר.

צנתרים נכנסים לגוף בדרך שונה. הם מאפשרים לבדוק איברים או להעביר תרופות.

צנתר בלון הוא צינור עם בלון קטן בקצה. בתחילה הבלון שטוח. מנפחים אותו במקום הבעייתי כדי לפתוח חסימה. אחר כך מרוקנים את הבלון ומוציאים את הצינור. יש גם צנתר עם שני בלונים שעוזר להתחיל לידה.

המילה "צנתר" מופיעה פעם אחת בתנ"ך, כצינור שמוביל שמן למנורה.

אנשים השתמשו בצנתרים כבר לפני כ־3,000 שנים. אז השתמשו בחומרים טבעיים כמו גבעולי בצל וקנים. במאה ה־11 התחילו לעשות צנתרים ממתכת רכה. במאה ה־18 פותחו צנתרים גמישים יותר. בשנת 1935 נוצר צנתר בלון חשוב על ידי רופא בשם Foley. היום רבים מהצנתרים עשויים מסיליקון.