צער בעלי חיים (עמותות)

בעמותות שונות בשם צער בעלי־חיים בישראל מטרתן העיקרית היא מניעת צער וסבל של בעלי חיים.
העמותות מספקות הגנה ומקלט, נאבקות בהתאכזרות, מקדמות אימוץ ומנסות לשכנע את הקהילה לטפל טוב יותר בחיות. המימון מגיע מתרומות, דמי חבר ומענקים וטרינריים.

כמה ארגונים עצמאיים פועלים בעיריות שונות, בין השאר בתל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן ובאר־שבע. כל ארגון פועל באופן מקומי.

עמותת צער בעלי־חיים בתל אביב היא הוותיקה ביותר. היא נוסדה ב‑1927 בסיוע האגודה המלכותית למניעת התאכזרות לבעלי חיים. האגודה הקימה בית מחסה באבו כביר שבו טופלו סוסים, חמורים וגמלים.

עמותת רמת גן הוקמה בשנת 1944 בשכונת נחלת יצחק. המייסדת הייתה גרטה בירן, שנמלטה לניצולות מהנאצים והקימה את העמותה.

בירושלים פעל כבר ב‑1927 בית חולים לטיפול בבעלי חיים מטעם S.P.C.A. המיקום היה ליד בריכת הסולטן.

נושא שנוי במחלוקת הוא המתת בעלי חיים שאינם נמסרים לאימוץ. מדיניות "דלת פתוחה" פירושה שהעמותה מקבלת כל חיה שננטשת. כך בתי המחסה מתמלאים ולעיתים אין מספיק מאמצים לכל החיות. פיתרון שנעשה בו שימוש הוא המתה יזומה, כלומר החלטה להרדים חיה כדי לעצור סבל ולפנות מקום. זה נושא מוסרי ורגשי שמעלה ויכוחים רבים.

בעוד מקומות פועלות כמה עמותות בשם צער בעלי־חיים. המטרה שלהן היא למנוע סבל מבעלי חיים.
הן נותנות מקלט לחיות שננטשו ומעודדות אנשים לאמץ חיות. הן פועלות בתרומות ודמי חבר.

העמותה בתל אביב היא הוותיקה. היא הוקמה ב‑1927 והקימה בית מחסה באבו כביר.

עמותת רמת גן הוקמה ב‑1944 על ידי גרטה בירן.

לפעמים בתי המחסה מלאים מאוד. 'המתה יזומה' היא החלטה להרדים חיה שאי אפשר לאמץ. זה נושא קשה ומורכב, ויש עליו הרבה דיבורים.