קאטאקאנה

קאטאקאנה (片仮名, בתרגום מילולי: "קאנה קטועה") היא מערכת הברות יפנית, ואחת מארבע מערכות הכתיבה ביפנית.
אחרות הן היראגאנה (כתב הברות נוסף), קאנג'י (סימנים סיניים) ורומאג'י (כתיבה באותיות לטיניות).
בניגוד לאלפביתים כמו העברי או הלטיני, שבהם כל סימן מייצג עיצור או תנועה, קאטאקאנה היא כתב הברות. הברה היא צירוף של עיצור ותנועה.
כל ההברות בקאטאקאנה הן פתוחות, פרט לסימן ン שמייצג את הצליל N.
אותיות הקאטאקאנה מאופיינות בקווים מרובעים והן בדרך כלל הפשוטות ביותר לכתיבה בין הכתבים היפניים.

כתב הקאטאקאנה כולל 48 אותיות במקור, אך ביפנית מודרנית משתמשים ב-46 בלבד. שתי האותיות שיוצאות משימוש הן ヰ (ווי) ו-ヱ (ווֶ).
לכל אות בקאטאקאנה יש מקבילה בהיראגאנה.
האות צוּ הקטנה (ッ) מסמנת הכפלת עיצור, דגש חזק על העיצור שאחריה.
הטבלה המצורפת בדרך כלל מציגה סימנים מודרניים לקולות שנכנסו ליפנית בהשפעת שפות זרות.

קאטאקאנה (片仮名) פירושה "קאנה קטועה".
זו מערכת כתיבה ביפנית. יש עוד שלוש מערכות כתיבה: היראגאנה, קאנג'י ורומאג'י.
היראגאנה גם כותבת הברות. קאנג'י הם סימנים שמגיעים מסין. רומאג'י כותבים יפנית באותיות לטיניות.
באלפבית כל אות היא צליל בודד. בקאטאקאנה כל סימן הוא הברה. הברה = צליל של עיצור ואז תנועה.
רוב ההברות מסתיימות בתנועה. הסימן ン נשמע כמו N.
אותיות הקאטאקאנה נראות מרובעות והן פשוטות לכתיבה.

במקור היו 48 אותיות. היום משתמשים ב-46.
שתי האותיות שיוצאו הן ヰ ו-ヱ.
לכל אות יש מקבילה בהיראגאנה. האות הקטנה ッ משכפלת את העיצור שאחריה.
יש גם סימנים מיוחדים לקולות שהגיעו משפות זרות.