קאימקאמיה (בערבית: נפה), שם לצורת שלטון שהייתה בלבנון בין 1843 ל‑1863.
לאחר נסיגת איברהים פאשא (1840, 1843) התגברו העימותים בין הדרוזים והמרונים בהר הלבנון. ב‑1843 ניסח הנסיך האוסטרי מטרניך פתרון: ליצור שתי קאימקאמיות, נפות מופרדות, אחת תחת שלטון מרוני ואחת תחת שלטון דרוזי, שתהיינה כפופות לוואלי של צידון. ה־קאימקאמיות נועדו להוריד את המתיחות, אך יצרו גם מתיחות חדשה. "המשפחות הנכבדות", המשפחות המרוניות החזקות, לא היו מרוצות, והדרוזים העדיפו שליט חיצוני כדי למנוע הפליות.
ב‑1844 שלח השלטון העות'מאני את הקפודאן ח'ליל פאשא כדי למצוא פתרון ליישובים המעורבים דתית. הוא הציע למנות בכל יישוב מעורב שני וכילים (נציגים): אחד דרוזי ואחד מרוני. הווכילים ייצגו את האיכרים בני עדתם וגבו מיסים בשם משפחות חזקות (מקאטעג'ים). ההצעה לא פתרה את הבעיה, והמתח החריף. בחלקים הצפוניים תפקיד התיווך נפל על הכמורה (הכנסייה), בעוד שבמרכז ובדרום מונו וכילים רק במקומות שבהם שלטו השייח'ים (מנהיגים מקומיים).
כאשר הווכילים לא יצרו רגיעה, שלח האימפריה העות'מאנית את מיניסטר החוץ שכב אפנדי, וביסס הסכם זמני אחרי מעורבות צבאית. ההסדר, שנודע בשם "הסכם שכיב אפנדי", לא פתר את הבעיות בשורשן. הכמורה המרונית תמכה באיכרים, והווכילים זכו לגיבוי כשהם פעלו נגד המשפחות השלטות. רבים מהשייח'ים נחלשו ונאלצו למכור אדמות. המשבר הכלכלי והלחצים החברתיים הורידו את כוחן הפיאודלי של המשפחות החזקות. בחלקים מהמרכז האיכרים ארגנו מרד נגד חלק מבעלי האדמות.
התוצאה הכוללת הייתה שאמצעי בקרה חדשים, הווכילים והמג'לס, ושיתוף פעולה של הכנסייה והאיכרים שינו את מאזנה של הפוליטיקה המקומית בהר הלבנון.
קאימקאמיה (בערבית: נפה) הייתה צורת שלטון בלבנון בין 1843 ל‑1863.
לאחר שהשליט המצרי נסוג, התחיל ריב בין הדרוזים לדתות הנוצריות בשם מרונים. ב‑1843 באו חוקים חיצוניים וקבעו שתי נפות נפרדות. בכל נפה היה שליט אחד לדרוזים ואחד למרונים. זה לא נרגע את המצב.
ב‑1844 שלחו הטורקים איש בשם ח'ליל פאשא. הוא המציא את הווכיל. ווכיל זהו נציג כפרי. בכל כפר מעורב מינו שני ווכילים, אחד דרוזי ואחד מרוני. הווכילים גבו מיסים ועזרו לאנשים בעימותים. זה לא הספיק, והמאבקים החריפו.
אז הגיע איש טורקי אחר, שכב אפנדי, והקים הסכם זמני ומועצה. הכנסייה עזרה לאיכרים. המשפחות החזקות איבדו כוח. חלק מהאיכרים התקוממו נגד בעלי האדמות.
בסופו של דבר, השינויים האלו שינו מי שולט בכפרים ובערים בהר הלבנון.
תגובות גולשים