קארמניולה

קארמניולה (Carmagnola) היא עיר במחוז פיימונטה, כ-26 ק"מ דרומית לטורינו בצפון איטליה.

המקום גדול בעיקר בחקלאות: העיר והשדות סביב נהנים מאדמות פוריות שנוצרו מהשיטפונות של נהר הפו. הפו הוא הנהר הגדול באזור, וזרימתו האיטית בונה אדמות סחף עשירות.

ליד העיר יש שתי שמורות טבע בולטות. הגדולה היא Riserva Naturale Speciale "della Lanca di San Michele" כ-140 אלף דונם. השנייה, Parco Comunale Bosco Del Gerbasso, קטנה בהרבה, כ-190 דונם.

המצודה של קארמניולה נבנתה במאה ה-9. מאז יש אזכור רשמי של היישוב ובעלות על האזור על ידי משפחת ארדויניצ'י מטורינו (Marca di Torino). סביב המצודה נבנתה חומה ובה נוצרה עיר קטנה.

במאה ה-16 העיר נכבשה על ידי הכוחות הצרפתיים לאחר קרבות באזור, והצרפתים שלטו בה כארבעים שנה. בתקופה מאוחרת יותר הפכה העיר לחלק מבית סבויה. ב-1588 כבש קרלו אמנואלה הראשון את העיר לאחר מצור. בשנים אחדות במאה ה-17 חזרה לשליטה צרפתית, ולבסוף חזרה לשליטת סבויה לידי ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה.

בין תושבי העיר שמזוהה עימה היה המצביא פרנצ'סקו בוסונה דה קארמניולה.

האדמות העשירות הביאו לגידול ירקות נרחב באזור. מאוחר יותר החלו גם לגדל קנבס (המופק מצמח הקנבוס). הקנבס שימש לייצור חוטים וכבלים חזקים, למשל לאוניות. התעשייה המקומית התחרתה בייצור עם ערים בליגוריה ובמרסיי.

עם הזמן השתנו הביקושים: השימוש בסיבים מלאכותיים גדל, והגידול של הקנבוס ירד. השלטונות ניסו לקדם גידולים אחרים באזור כדי לתמוך בחקלאים ולשפר את הייצור והשיווק.

בעיר היה בית כנסת מפואר. כיום אין קהילה יהודית פעילה, אך בית הכנסת שוחזר והחל מ-1987 ניתן לבקר בו בתיאום עם קהילת טורינו.

היסטורית פעלו בעיר בנקאים יהודים בולטים, ונרשם גטו ב-1724. גטו היא שכונה שבה חיו היהודים כשהם הוגבלו לגור במקום אחד. בית הכנסת נמצא ב-Via Bellini, בבניין מהמאה ה-17, בקומה הראשונה. האולם מרובע וחלונותיו גבוהים כדי להביא אור. בימת התפילה, כלומר הבימה, הבמה המרכזית שקוראים עליה את התורה, מעוטרת בעמודים מעוטרים ובקישוטים בסגנון הבארוק.

המספרים מראים גדילה איטית במאה ה-19 וה-20 המוקדמים, ואז עלייה חדה מאמצע המאה ה-20. לדוגמה: 1861, כ-12,664 תושבים; 1961, כ-14,477; 1971, כ-21,109; 2001, כ-24,911.

קארמניולה היא עיר בצפון איטליה, כ-26 ק"מ מדרום לטורינו.

העיר שוכנת ליד נהר הפו. הנהר בונה אדמות טובות לגידולים חקלאיים.

יש במקום מצודה ישנה מהמאה ה-9. במשך השנים שלטו כאן קבוצות שונות, כולל צרפת וסבויה.

האדמה סביב העיר פורייה. שם גידלו ירקות והרבה קנבוס. קנבוס הוא צמח שממנו הכינו חוטים וכבלים.

בגלל שחלפו השנים והשתנו חומרי הגלם, פחות גידלו קנבוס בסוף.

בעבר חיו בעיר גם משפחות יהודיות. ב-1724 הוקם גטו. גטו הוא אזור שבו חיו היהודים באותה תקופה.

יש בעיר בית כנסת ישן ומקושט. בית הכנסת שוחזר וכבר אפשר לבקר בו בתיאום.

העיר גדלה לאט במאה ה-19. אחרי מלחמת העולם השנייה מספר התושבים גדל מהר יותר. למשל: ב-1861 חיו שם כ-12,664 איש. ב-2001 חיו שם כ-24,911 איש.