קבוצה היא צורת התיישבות שיתופית שנולדה בעלייה השנייה והשתרשה בעלייה השלישית. זוהי קהילה קטנה וקומונלית; הקבצים חיו בשיתוף מלא, קופה משותפת להכנסות והוצאות, ללא רכוש פרטי, וללא שליטה חיצונית (מחסן א').
לפני הקבוצות היו ניסיונות של קומונות (קומונה = קבוצה שחיה בשיתוף מלא), כמו ניסיונות אנשי ביל"ו, "קומונת הסתתים" ו"קומונת רומני", וכן קולקטיב בסג'רה ב-1907. הרעיון להקים קבוצה בסגנון דגניה הועלה ב-1909 בחוות כנרת על ידי הנהלתו של ד"ר ארתור רופין.
העולים בעלייה השנייה נתקלו בקשיים כלכליים וחברתיים: משבר הכרמים, מחסור בעבודה, מנהלים שאינם תומכים, ופער תרבותי ועמדות שמנעו הרצון להיות איכרים. הקבוצה השיתופית הציעה פתרון מעשי לערבוב בעיות אלה על ידי חיי שיתוף ועבודה משותפת.
הקבוצה הראשונה, דגניה א', נוסדה ב-1910 על אדמות אום ג'וני ועברה ב-1912 למוצא הירדן מן הכנרת. קבוצות נוספות צצו בשנים הבאות, קואופרציה במרחביה (1911), קבוצת כנרת (1913), איילת השחר (1915) ועוד. לאחר מלחמת העולם הראשונה נוסדו בין היתר קריית ענבים ודגניה ב' (1920), ובשנות ה־20, 30 נוסדו קבוצות נוספות שנעזרו בתנועות כמו גורדוניה.
היו גם פלוגות וקבוצות הכשרה, קבוצות באשכולות שלא קיבלו עדיין אדמות. פלוגות אלה עבדו בעיר ובפרויקטים ציבוריים, הוכשרו לחקלאות וחיכו להתיישבות. חלקן התפרקו, וחלקן התמזגו עם יישובים קיימים.
כבר ב-1923 הוקמה ״ועדת הקבוצות״ כגוף מקשר. ב-1925 בכנס בבית אלפא החליטה קבוצה של נציגים להקים את ״חבר הקבוצות והקיבוצים״ בתוך מסגרת ההסתדרות. באותה תקופה עלה רעיון הקיבוץ, קבוצה גדולה ופתוחה, וב-1921 הוקם עין חרוד על ידי אנשי גדוד העבודה.
בשנות ה־20 וה־30 התגבשו חלוקות פוליטיות: קיבוצים שדגלו בקיבוץ גדול הקימו את ״הקיבוץ המאוחד״ ב-1927. ב-1930 הארגון שינה את שמו ל״חבר הקבוצות״ והחל להתרכז בחקלאות. עם הזמן גדלו תנועות הקיבוץ, חלקן התפתחו במהירות, וחלק מההבחנות בין קבוצה לקיבוץ נעלמו. בשנת 1952 התמזג ״חבר הקבוצות״ עם ״איחוד הקיבוצים״ והוקם איחוד הקבוצות והקיבוצים.
לצד התנועות ההסתדרותיות היו גם מסגרות דתיות ומקומיות, כמו קבוצת יבנה (אם הקבוצות הדתיות), קיבוץ טירת צבי וקיבוץ חפץ חיים של פועלי אגודת ישראל.
קבוצה היא יישוב שבו אנשים חיים ועובדים יחד. כולם חולקים כסף, עבודה ורכוש. אין רכוש פרטי. קומונה (קומונה = קבוצה שחיה בשיתוף) קדמה לקבוצות אלה.
הקבוצה הראשונה הייתה דגניה א'. היא נוסדה ב-1910 ועברה ב-1912 למקום ליד הכנרת. אנשים הקימו קבוצות כי היה קשה למצוא עבודה ולחיות לבד.
היו גם קבוצות שהוכשרו בחוות ובערים. חלקן עבדו בסלילת דרכים ועבדות ציבוריות. חלק מהקבוצות התפרקו וחלקן הצליחו להתיישב בחווה.
בהמשך נולדו גם קיבוצים, ישובים גדולים יותר. עם הזמן חלק מהקבוצות הפכו לקיבוצים. היו גם קבוצות דתיות, כמו קבוצת יבנה וטירת צבי.
תגובות גולשים