הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית

הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית הוקם במוסקבה ב־12 ביולי 1943. נשיאו היה הסופר והגולה אריך ווינרט. הוועד כלל 38 חברים, מתוכם 28 היו שבויי מלחמה גרמנים (חיילים שנלכדו על ידי האויב) והשאר גולים קומוניסטים (תומכי רעיון השוויון שהחיו בברית המועצות).
העלייה לנשיאות של היטלר והוצאת המפלגה הקומוניסטית אל מחוץ לחוק גרמו לעזיבה המונית של קומוניסטים מגרמניה. אחרי פלישת גרמניה לברית המועצות, שבויים גרמנים החלו להגיע למחנות סובייטים. רק אחרי מפלת וורמאכט (הצבא הגרמני) בקרב סטלינגרד השתנה יחסם, והם נטו להצטרף לארגון אנטי-נאצי.

כחודשיים אחרי הקמת הוועד הוקמה ליגת הקצינים הגרמנים על ידי ולטר פון זיידליץ-קורצבאך. היוזמה נועדה לאגד קציני ורמאכט שנלכדו ולהקל על הצטרפותם למאבק נגד הנאצים. בין החברים הבולטים היה פלדמרשל פרידריך פאולוס.

בהתחלה עמד הוועד על קו שמרני-ימני יחסית. הוא קרא לנסיגה לגבולות 1937, לפתיחת משא ומתן לשלום, להדחת המנהיגות הנאצית ולביסוס דמוקרטיה בורגנית (שיטה דמוקרטית שמייצגת גם בעלי עסקים ומעמד הביניים). הוועד תמך גם בשמירת כוחו של הוורמאכט (הצבא הגרמני).
עם התקדמות המלחמה וברור שהכיבוש אינו יפליג, הקו האידאולוגי נוטה שמאלה עד שהפך לסטליניסטי (קרוב למדיניות ברית המועצות תחת סטלין) ותואם את התעמולה הקומוניסטית.

הפעילות העיקרית הייתה תעמולה: עיתון שבועי, עלונים ותחנת רדיו ששידרו מסרים אנטי-נאצים לחיילים ולשבויים. הצעה להקים יחידות לוחמות גרמניות בצבא האדום נדחתה על ידי הסובייטים, אך חלק מחברי הוועד צורפו ליחידות סובייטיות והיו מעורבים בשידור תעמולה מול היחידות הגרמניות.
חברי הוועד גם הוצנחו מאחורי הקווים כדי ליצור קשר עם פרטיזנים מקומיים. תפקידם כלל גם העברת מודיעין ותיאום פעולות תעמולה מפולחות לפי הצרכים.
כשהצבא האדום התקדם לתוך גרמניה, חברי הוועד מונו לתפקידים בממשל המקומי באזורים שסומנו על ידי הסובייטים.

אחרי תבוסת גרמניה הנאצית חזרו חברי הוועד לאזורי הכיבוש הסובייטיים בגרמניה. רבים נשארו שם. חלקם מפני אידיאולוגיה, אחרים מפני החשש שייוחסו לבגידה אם יחזרו למערב.
חברי הוועד לקחו חלק מרכזי בהקמת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית). הם מילאו תפקידים ממשלתיים וחלקם עזרו בהקמת צבא העם הלאומי המזרח-גרמני.

ב־12 ביולי 1943 הוקם במוסקבה ארגון של גרמנים שהיה נגד הנאצים. מנהיגו היה אריך ווינרט. רבים מהחברים היו שבויי מלחמה (חיילים שנלכדו).
הנאצים הוציאו אל מחוץ לחוק את הקומוניסטים. קומוניסטים הם אנשים שרוצים שוויון בחברה.
אחרי הקרב הגדול בסטלינגרד הרבה חיילים גרמנים נכנעו. זה גרם לחלק מהם לשתף פעולה עם הוועד.

ליגת הקצינים הוקמה כדי לאחד קציני הצבא הגרמני שנלכדו. מפקד ידוע שהצטרף היה פרידריך פאולוס.

בהתחלה הוועד רצה שלום, חזרת גבולות 1937 ובחירות דמוקרטיות פשוטות. מאוחר יותר הוא התקרב יותר לרעיונות של ברית המועצות.

הוועד הפיץ עלונים, עיתון ותחנת רדיו עם מסרים נגד הנאצים. חלק מהחברים הצטרפו ליחידות סובייטיות. אחרים הוצנחו מאחורי הקווים כדי לדבר עם פרטיזנים ולמסור הודעות חשובות.

בסוף המלחמה רוב החברים נשארו באזור שבשליטת ברית המועצות. הם עזרו לבנות את גרמניה המזרחית. חלקם שקיבצו לתפקידים בממשלה ובצבא.