קבורה

'''קבורה''' היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה. עושים זאת על ידי חפירת בור, הנחת המת בתוכו ומילוי הבור מחדש. בדרך כלל שמים מעל הקבר מצבה עם פרטים על הנפטר.


לקבורת בני אדם מספר סיבות.


הקבורה קיימת מאז תקופות קדומות. כבר האדם הניאנדרטלי קבר קרוביו עם חפצים אישיים.

במצרים העתיקה פיתחו שיטות חניטה (שימור גוף) וקברו פרעונים בקברים מפוארים. גם אישים חשובים אחרים זכו לקבורה עולה הדר.

בארץ ישראל העתיקה נהגו בקבורה במנהרות קבורה תת-קרקעיות. לאנשים חשובים הקימו גל אבנים גבוה כמצבה.

בימי הביניים הופיעו משטחים ייעודיים לקבורה ליד הכנסייה או בית הכנסת, תחילת בתי הקברות המודרניים. אנשים חשובים נקברו אף בתוך הקתדרלות עם מצבות מפוארות.

במאה ה-19 התחילו ליצור בתי קברות גדולים ומרכזיים לכלל האוכלוסייה. זה קרה בעקבות העיור, הגידול באוכלוסייה ומלחמות.

בעקבות מחסור בשטח בישראל התחילו לקבור גם בקומות, כדי לחסוך מקום.



קבר אחים הוא קבר משותף של מספר אנשים. בדרך כלל משתמשים בו במצבי אסון או מלחמה, כשיש הרוגים רבים או קושי בזיהוי. לעיתים קבר כזה הוא זמני, ומאמצים לזהות את השרידים אחרי כן ולהעביר כל אחד לקברו.

במהלך השואה נוצרו קברי אחים כשאנשים נהרגו ונקברו בקבוצות, לעתים ללא זיהוי פרטני.

'''קבורה''', הטמנת גוף באדמה. חופרים בור, שמים את האדם וממלאים את האדמה. מעל שמים לעתים אבן עם שם. (מצבה, אבן עם שם).


יש כמה סיבות לקבור אנשים.


אדם ניאנדרטלי קבר קרובים עם חפצים. במצרים העתיקה קברו פרעונים בקברים מיוחדים. בארץ קברו אנשים במנהרות תת-קרקעיות. בימי הביניים היו קברים ליד הכנסייה. במאה ה-19 התחילו בתי קברות גדולים לכל העם. בישראל היום גם קוברים בקומות כי אין מקום.



קבר אחים, קבר שבו קבורים כמה אנשים יחד. זה קורה במלחמה או באסון. לפעמים הקבר הוא זמני. אחר כך מנסים לזהות ולהפריד כל אחד.

במהלך השואה היו גם קברי אחים שבהם נקברו אנשים יחד.