קוֹהֶרֶנְטִיוּת (לכידות, Coherence) היא תכונה של שיח הנתפס כבעל משמעות ומבנה תקין בעיני דוברים ילידיים. המונח מתייחס למבנה לשוני שמכסה יותר ממשפט אחד; התחום שעוסק בזה נקרא חקר השיח.
בבלשנות נהוג להעריך תקינות שיח לפי שבעה מאפיינים. שני הראשונים קשורים ללכידות (החיבור המילולי בין חלקי הטקסט). שאר המאפיינים החשובים: ייעוד (מטרה של השיח), התקבלות (אקספטביליות), מסירת מידע (אינפורמטיביות), המיקום הסיטואציונלי של המבע (ממוצב), ומבע מרובה קישור פנימי (אינטרטקסטואליות).
ישנן תאוריות שמנסות להגדיר תנאים אוניברסליים לכל השפות. חלק מהתאוריות שאולות רעיונות מתחומי הפסיכולוגיה והפילוסופיה. בין החוקרים הבולטים היו רוברט דה-בוגרנד ווולפגנג דרסלר. עוד נקודה היסטורית חשובה היא רעיון התסריט של פרדריק ברטלט, שהסביר איך הזיכרון מארגן מידע בתבניות.
היעדר אחד המרכיבים יוצר דיבור בלתי לכיד. נוכחותם יוצרת שיח אחיד ומובן.
מילות קישור עוזרות לחבר חלקי השיח. הן מופיעות בין פסקאות, בתוך פסוקיות (חלקי משפט מורכבים), ובמשפטים מאוחים. דוגמה להשלכה של חיבור רעיוני:
א. כדי ללמוד, הרבה סטודנטים צריכים להתאמץ. יחד עם השכר הגבוה שהם צריכים לשלם, הם צריכים גם ללמוד שפה חדשה. בדרך כלל הם צריכים אנגלית ברמה גבוהה, וגם את המינוח המקצועי של התחום.
ב. אם שכר הלימודים יישאר גבוה, הם יצטרכו לעבוד כדי לממן את הלימודים. רובם עובדים בעבודות מזדמנות שמותשות.
ג. בגלל האנגלית הם נאלצים להיעזר במורים פרטיים יקרים או בתרגומים, וזה גוזל זמן ולעתים כסף.
חלק ממילות הקישור מתאימות למשפטים פשוטים או מאוחים (כמו "כמו כן", "בניגוד ל"), ואחרות מיועדות למשפטים מורכבים (כמו המילית המשעבדת "ש").
מילות הקישור מתחלקות לפי נושאים ותפקידים שונים בתוך השיח. יש להן תפקיד בהבהרת הקשרים הרעיוניים.
זליג הריס (ואחר כך חוקים שפותחו גם על ידי תלמידים כמו חומסקי) טען שהמשפטים מתוכננים בראשו של הדובר לפי תבניות תחביריות. במרכז המשפט עומדת הפעולה (הפועל). סביב הפעולה נמצאים משלימים, חלקי משפט שמסבירים מי עשה מה ולמי.
למשל לפועל "נתן" דרושים שלושה משלימים: מי נתן, מה ניתן, ולמי ניתנו הדברים. אם משלימים חסרים, המשפט עלול לאבד משמעות תחבירית. לעומת זאת, לפועל כמו "טבע" דרוש בדרך כלל משלימום אחד בלבד: מי טבע.
ניתוח המבנה החיצוני של המשפט (מבנה השטח) מאפשר לזהות את מבנה הבסיס ואת תפקידי הרקע התמטי, כלומר אילו משלימים הכרחיים כדי שהפעולה תהיה ברורה.
העיקרון אומר: המבנה הסמנטי הפנימי של המשפט מכתיב את המבנה התחבירי שבשטח. כל פעולה "מטילה" או "מעניקה" תפקידים תמטיים לרכיבי המשפט. שני קריטריונים לבחינה:
1. רק תפקיד תמטי אחד ניתנה לכל משלימ פעולה חיוני.
2. לכל תפקיד תמטי יש צירוף לשוני שמתאים לו.
בלעדי משלימים אלה המשפט הופך ללא קוהרנטי.
דוגמות לבחינה:
- "טבעה", לא תקין, חסר עושה הפעולה.
- "האניה טבעה", תקין; האניה היא עושה הפעולה.
- "האניה טבעה את הנוסעים", לא תקין; "טבע" הוא פועל ללא מושא.
- "מישהי יצרה", לא תקין; חסר המושא שמספר מה נוצר.
קוֹהֶרֶנְטִיוּת או לכידות פירושה ששיח (טקסט או דיבור) ברור ומאורגן. זה קורה כשהחלקים מחוברים זה לזה.
אם חסר חלק חשוב, השיח לא יהיה ברור. כשכל החלקים שם, השיח מרגיש אחיד ומובן.
מילות קישור מקשרות בין רעיונות. הן עוזרות להבין את סדר המחשבות.
דוגמה קצרה: הרבה סטודנטים צריכים לשלם שכר גבוה. הם גם צריכים לדעת אנגלית וללמוד מינוח מקצועי. לכן רבים עובדים, ולפעמים משלמים למורים פרטיים. מילות הקישור עוזרות לקשר את המשפטים האלה.
יש פעלים שדורשים חלקים מסוימים כדי שהמשפט יהיה מובן. "תפקיד תמטי" זה תפקיד כמו "מי עושה" או "מה קרה".
לדוגמה לפועל "נתן" צריכים שלוש תשובות: מי נתן, מה נתנו, ולמי נתנו. בלי התשובות המשפט יהיה חסר.
לעומת זאת לפועל "טבע" צריך רק מי עשה את הפעולה.
דוגמאות קצרות:
- "טבעה", לא תקין, כי חסר מי עשה.
- "האניה טבעה", תקין.
- "האניה טבעה את הנוסעים", לא תקין.
- "מישהי יצרה", לא תקין, כי חסר מה היא יצרה.
