קולורדו (נהר)

נהר קולורדו (Colorado River, Río Colorado) הוא אחד הנהרות המרכזיים בדרום-מערב ארצות הברית ובצפון מקסיקו. אורכו כ‑2,334 קילומטרים. מקורותיו במעבר לה פודר בדרום הרי הרוקי בקולורדו, והוא זורם דרומה־מערבה דרך רמת קולורדו, חוצב את הגרנד קניון ויוצר מאגרים גדולים כמו אגם פאוול ואגם מיד. בואו של הנהר לים השתנה: כיום החלק התחתון לעיתים יבש, ובמרבית השנים המים לא מגיעים בקביעות למפרץ קליפורניה.

הנהר מתחיל בגובה כ‑3,104 מטרים ומקבל מים מיובלים רבים, בין השאר הנהרות בלו, גניסון, גרין, דולורס וסן חואן. הקטע בגרנד קניון חורג בעומק עד כ‑1,600 מטרים ומציג תצורות סלע ותולדות גאולוגיות עתיקות. אגם פאוול נוצר כתוצאה מציפוי קניון גלן בסכר; אגם מיד נוצר מאחורי סכר הובר.

לקולורדו נשפכים יובלים רבים; החשובים שבהם מבחינת מים הם גרין, חילה (Gila), סן חואן, גניסון ודולורס. היובלים האלה מביאים חלק גדול ממי הקרחון והשלג שמזינים את הקולורדו.

״ספיקה״ פירושה כמות המים שזורמת בנהר בזמן נתון (מטרים מעוקבים לשנייה). במצב טבעי זרמו לכ־20.1 קילומטרים מעוקבים בשנה (כ‑640 מ״מ בשנייה בממוצע), אך כיום השימוש והסכרים שינו זאת משמעותית. נהרות האזור זכו לאָירעות של שיאים ושפלות. מאז בניית הסכרים ספיקת הנהר מנוהלת וקבועה יותר, אך חלקו התחתון נשאר מוחסר מים ברוב השנים.

אגן הניקוז (שטח שמנקז את המים אל הנהר) של הקולורדו משתרע על כ‑640,000 קמ"ר, רובו בארצות הברית. האגן כולל אזורים צחיחים כמו מדבריות סונורה ומוהאבי, אך גם יערות והרים שבהם יורד שלג שמזין את הנהר.

הנהר וחציבתו קשורים לארוך זמן גאולוגי: הרמת רמת קולורדו ופעילות געשית עיצבו את המסלולים. הגרנד קניון נחתר בעיקר בשנים האחרונות של סולם הזמן הגאולוגי, וקטעים מסוימים נחסמו בעבר על ידי סכרי לבה טבעיים.

עמים ילידים חיים באגן הקולורדו אלפי שנים. תרבויות חקלאיות עתיקות, כמו בני הפואבלו והווהוקם, פיתחו מערכות השקיה גדולות. האירופאים הגיעו במאה ה‑16. במהלך המאה ה‑19 חוקרים אמריקנים, כגון ג'ון וסלי פאוול, מיפו ושטו חלקים מסוכנים בנהר. ההתיישבות הלבנה, כריית זהב ופיתוח חקלאי הרחיבו את השימוש במים.

במאה ה‑20 בנו ממשלות וסוכנויות סכרים, תעלות ומובילי מים. ה"חוק של הנהר" (Law of the River) הוא אוסף הסכמים שקבע חלוקת מים בין מדינות ארה"ב ומקסיקו. סכר הובר (1935) וסכר קניון גלן הם דוגמאות בולטות. כיום מערכת הסכרים משנה את זרימת הנהר, מספקת מים וכוח הידרואלים לכ‑30 מיליון בני אדם ותומכת בחקלאות נרחבת.

הסכרים וההטיות צמצמו זרימה, שינו טמפרטורת מים, ולכדו סחף. דלתת הקולורדו ושטחי הביצות דלדלו מאוד. מליחות המים בקטעים התחתונים עלתה, והצטברות מלחים ופגיעות מרעלים חקלאיים פגעה בדגה ובחקלאות. כמה מינים אנדמיים של דגים נפגעו קשות ואף נכחדו.

ב־2012 עדכנו ארצות הברית ומקסיקו את ההסדרים. הסכם זה אפשר שחרורים מיוחדים של מים למקסיקו ושחרור פעימות מים (pulse flow) שנועדו להחיות חלק מהדלתה. בפעם הראשונה מאז שנות ה‑60 שחרור משמעותי הגיע לדלתה ב־2014.

העסקה של חלוקת המים נשענת על מדידות ישנות של ספיקה. שינויי אקלים, הפשרת שלגים מוקדמת ובצורות מתמשכות הקטינו את המלאי במאגרים. מאז 2000 חוו המאגרים שפלי מים; זאת על אף צעדי חיסכון. קיצוצים בהספקת מים ומאבקי קדימות בין מדינות צפויים להחריף.

גדות הנהר היו בתי גידול חשובים למאות מיני צמחים ובעופות. פיתוח האדם והשתנות הזרמות פגעו במגוון זה. חלק מהאזורים שימשו לתיירות ולפנאי, אך גם אלה נפגעו משילוב של זיהום ופיתוח יתר.

הגרנד קניון וקטעים אחרים של הקולורדו מפורסמים ברפטינג (שיט בנהרות עם אשדות). גם מאגרי המים הם אתרי נופש פופולריים. תיירות הנהר תורמת כסף רב לכלכלת דרום‑מערב ארצות הברית.

נהר קולורדו זורם דרום‑מערבה מארצות הברית למקסיקו. הוא ארוך כ‑2,334 קילומטרים. הנהר מתחיל בהרי הרוקי ויוצר קניונים גדולים, ביניהם הגרנד קניון.

הנהר עובר דרך הרים ומדבר, נכנס לגרנד קניון ויוצר אגם פאוול ואגם מיד אחרי שבנו עליו סכרים. חלקו התחתון כמעט יבש היום, ולכן המים לא תמיד מגיעים לים.

המון אנשים והחקלאות מסתמכים על מים מהנהר. יש בו גם דגים וצמחים מיוחדים ולא מעט בעלי חיים תלויים בו.

לפני אלפי שנים ילידים אמריקאים חיו לאורך הנהר. הם בנו תעלות והשקו שדות. אחר כך הגיעו אירופים והחל פיתוח גדול.

אנשים בנו סכרים כדי לשמור מים ולייצר חשמל. זה עזר לערים ולאחסון מים, אבל גם פגע בטבע. הדלתה והביצות של הנהר הצטמצמו.

ב־2014 הוסכם לשחרר קצת מים באופן מיוחד, כדי לעזור לדלתה להחלים. מדענים וממשלות מנסים לשמור על הנהר למרות בצורות וחום.

הקניונים והמים מושכים טיולים, רפטינג ושחייה. אבל צריך לשמור על הנהר כדי שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות.