קומפוסט

קומפוסט או דשונת הוא דשן עשיר שנוצר מפסולת אורגנית שהתפרקה. פירוק זה נעשה על ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר (פירוק אירובי, פירוק עם חמצן). קומפוסט מוכן שוקל בערך מחצית ממשקל הפסולת ההתחלתי, ומכיל כ־60, 70% חומר אורגני.

יש סוגים שונים של קומפוסט, למשל קומפוסט חם, קומפוסט תולעים (וורמי־קומפוסט) וקומפוסט בוקאשי. כל שיטה דורשת תנאים שונים ומניבה תוצאות אחרות.

מקור המילה "קומפוסט" בלטינית compositum, שפירושו חיבור או ערבוב. ב־6 ביוני 2011 אישרה ועדת המונחים של האקדמיה את התרגום "דשונת". המילה "רַקְבּוּבִית" מופיעה לעיתים וקשורה למושג הומוס. המתקן להכנת קומפוסט נקרא מַדְשֵׁן (קומפוסטר).

תהליך הייצור נקרא הדשנה (קומפוסטציה). במהלך ההדשנה החומר האורגני עובר פירוק מבוקר, לעיתים בטמפרטורות גבוהות (תהליך תרמופילי). בתהליך זה עשויים להיווצר זמנית חומרים פיטוטוקסיים, חומרים רעילים לצמחים, אך בסופו של דבר מתקבל חומר אורגני מיוצב. הדשנה שונה מריקבון טבעי בכך שהיא מתבצעת בתנאים מבוקרים כדי להשיג תכונות רצויות.

קיימות שתי שיטות עיקריות להדשנה. בנוסף, וורמי־קומפוסט משתמש בתולעים (תולעי אדמה) לפירוק מהיר של שאריות מזון. שיטה זו עובדת גם בדירות, כי התולעים מפרקות את החומר במכל נפרד מהקרקע. לאחר הבשלת הקומפוסט ניתן להוסיף תולעים אדומות שמייצרות הומוס, חומר עשיר במיוחד.

תולעי הקומפוסט (Eisenia fetida) שונות תפקודית מתולעי קרקע אחרות, כמו Lumbricus terrestris. תולעי הקומפוסט אוהבות לחות וחשיכה ומפרקות מצבורי חומר אורגני, בעוד תולעי הקרקע חופרות ומעבירות את הקרקע.

כל חומר טבעי שמקורו ביצור חי יכול להיכנס לקומפוסט. דוגמאות נפוצות הן שאריות פירות וירקות, דגנים, קליפות ביצים, שיער ולעיתים גם דם ושתן.

ניתן להכניס צואה אנושית לקומפוסט אם מקיימים כללים בטיחותיים. יש שתי שיטות מרכזיות: דלי שמתחת לאסלה או שירותים קומפוסטיים מיוחדים שבהם החומר מעובד במקום. חומר יבש כמו נסורת או קש מפזר לאחר השימוש וממנע ריחות.

קומפוסט משפר את קרקע החקלאות. הוא מסייע באחיזת מים, אוורור, הפחתת דחיסות ושמירה על pH מתאים. הוא מוסיף חומרים אורגניים ומינרלים, משפר את החיידקים הקרקעיים ועשוי להעלות יבול. קומפוסט מתאים למצבים חקלאיים שונים, ולישראל יש עניין מיוחד בו בגלל רמת ההומוס הנמוכה ורמת המלח הגבוהה בקרקעות.

קומפוסט מפחית את כמות הפסולת שנשלחת למטמנה. חומר אורגני מהווה מעל 50% ממשקל הפסולת הביתית, והדשנה מקטינה אותו לכמחצית. הטמנת חומר אורגני במטמנה גורמת לפירוק אנאירובי (ללא אוויר) וליצירת גז מתאן, גז חממה חזק. תשטיפי פסולת גם מזהמים קרקע ומי תהום. קומפוסט מפחית את הצורך בדשנים כימיים ומשפר את מרקם הקרקע.

שימוש לא נכון בקומפוסט עלול לפגוע בצמחים. קומפוסט עלול להכיל מתכות כבדות, יסודות שמסוימים חיוניים לצמח בריכוזים נמוכים, אך רעילים בריכוזים גבוהים. יש גם סכנה לחומרים פיטוטוקסיים ולמיקרואורגניזמים מזיקים אם התהליך לא בוצע כראוי.

משרד החקלאות דורש בדיקות כימיות וניסויי קומפוסט לפני השימוש בו, כדי למנוע חומרים בלתי רצויים.

קומפוסט (נקרא גם דשונת) הוא דשן שעשוי מפסולת אורגנית שהתפרקה. פירוק נעשה על ידי חרקים וחיידקים באוויר. אחרי התהליך, המשקל יורד לכמחצית.

המילה "קומפוסט" באה מהמילה הלטינית compositum. המתקנים להכנת קומפוסט נקראים מדשנים או קומפוסטרים.

הדשנה (קומפוסטציה) היא תהליך שבו החומר מתפרק בתנאים מבוקרים. לפעמים עומדות טמפרטורות גבוהות לזמן קצר.

יש כמה שיטות להכנת קומפוסט. אחת מהן משתמשת בתולעים. זו שיטה שנקראת וורמי־קומפוסט. התולעים אוכלות שאריות ומייצרות קומפוסט טוב.

תולעי קומפוסט שונות מתולעי קרקע. תולעי קומפוסט אוהבות לחות וחושך ומפרקות חומר אורגני מרוכז.

חומרים נפוצים: שאריות פירות וירקות, קליפות ביצים, דגנים, ושיער.

אפשר גם להשתמש בצואה אנושית בקומפוסט, אבל צריך כללים בטיחותיים. שמים חומר יבש כדי למנוע ריחות.

קומפוסט משפר את האדמה. הוא שומר מים בקרקע, מאוורר אותה ומוסיף מזון לצמחים. כך היבול יכול להשתפר.

קומפוסט מקטין את הפסולת שנשלחת למטמנה. זה גם מונע יצירת גז מתאן רע לכדור הארץ. קומפוסט מפחית את הצורך בדשנים כימיים.

אם לא עושים קומפוסט נכון, הוא עלול לכלול חומרים רעילים או חיידקים. לכן חשוב לעשות אותו בזהירות.

לפני שמשתמשים בקומפוסט לבדוק אותו לפי כללים של משרד החקלאות.