קונטרה-רפורמציה

הקונטרה-רפורמציה, או הרפורמציה הקתולית, היא תקופה בכנסייה הקתולית בין כהונתו של האפיפיור פאולוס הרביעי (1555) ועד סוף מלחמת שלושים השנים (1648). זו הייתה תנועה לתיקון והתחדשות בתוך הכנסייה, ובחלקה גם תגובה לרפורמציה הפרוטסטנטית.

הרפורמות כללו הקמת סמינרים להכשרת כמרים, הקשחת החיים במסדרים דתיים, ועלייה בתנועות רוחניות כגון המיסטיקנים הספרדים והאסכולה הצרפתית של הרוחניות. המטרה הייתה גם לשפר את המוסר והלמידה בתוך הכמורה ולחזק את המסורות התאולוגיות של הכנסייה.

שמות אלה מדגישים צדדים שונים: "רפורמציה שכנגד" רואה את התנועה בעיקר כתגובה לפרוטסטנטיות. "הרפורמציה הקתולית" מדגישה שינויים שקדמו ללותר ושחלקם היו יזומים בתוך הכנסייה עצמה.

פאולוס השלישי יזם את ועידת טרנטו (1545, 1563). הוועידה דנה בשחיתויות ובבעיות מוסדיות, דחתה את העמדות הפרוטסטנטיות והצהירה מחדש על עקרונות כגון: גאולה בעזרת אמונה ומעשים גם יחד, הטרנסובסטנציאציה (האמונה שלפיה לחם הקודש נהפך לגופו של ישו), וששת הסקרמנטים (טקסים דתיים חשובים). הוועידה אישרה גם מנהגים שהפרוטסטנטים התנגדו להם, כמו אינדולגנציות, פולחן הקדושים, עלייה לרגל ופולחן מריה.

למרות ההדגשות התאולוגית, הוועידה הכירה בצורך ברפורמות פנימיות: חינוך תאולוגי טוב יותר לכמרים, הוראה לציבור הרחב, איסור מכירת משרות בכנסייה (סימוניה), חיזוק המשמעת במסדרים והחובה של בישופים לשהות במחוזותיהם.

פאולוס הרביעי ניהל מדיניות קשוחה שכללה אינקוויזיציה וצנזורה על ספרים. כלים אלה קבעו גבולות של "אורתודוקסיה" והיו אמצעי דיכוי נגד דעות שסתרו את הכנסייה. פעולות אלה הזכירו מאמצים קודמים ליישום מחמיר של החוק הדתי.

אפיפיורים אחרי כן הבליטו היבטים שונים: פיוס החמישי חיזק דבקות עממית וחלוקה של צדקה, ותמך בישועים ובאינקוויזיציה; סיקסטוס החמישי התמקד בשיפוץ רומא והפיכתה לסמל חזותי של הכנסייה. הקמת האינקוויזיציה היתה ביטוי לרפורמה מבנית שנועדה לפקח על הדעות והמעשים של הקתולים.

מסדרים חדשים חיזקו את הקהילה ואת מחויבות האמינים. דוגמאות בולטות הן הקפוצ'ינים, האורסלינות, התיאטינים, הברנביטים ובעיקר הישועים. תפקידם כלל חינוך, טיפול בעוני ומאבק בשחיתות בכנסייה.

הישועים, שנוסדו בידי איגנטיוס מליולה (1491, 1556), אורגנו במבנה צבאי מבחינת משמעת והכשרה. הם נשאו שבעה לחיי עוני ומשמעת, הפכו למטיפים ולמורים של שליטי המדינות הקתוליות, והנהיגו פעילות מיסיונרית נרחבת באמריקות ובאסיה. נאמנותם הישירה לאפיפיור חיזקה את מעמדה של הכנסייה נגד הפרוטסטנטיות.

הקונטרה-רפורמציה התחילה במאה ה־16 ונמשכה עד 1648. זו היתה תקופה שבה הכנסייה הקתולית רצתה להשתפר ולחזק את עצמה. חלק מזה היה גם תגובה לתנועות פרוטסטנטיות חדשות.

יש שני שמות. חלק אומרים שזה היה בעיקר תגובה לפרוטסטנטים. אחרים אומרים שזה גם היה שינוי פנימי בכנסייה לפני כן.

ועידת טרנטו (1545, 1563) קבעה מה הכנסייה מאמינה. היא חידשה את האמונה בסקרמנטים, שהם טקסים דתיים חשובים. הוועידה אמרה שגם אמונה וגם מעשים חשובים כדי להינצל. היא אישרה טקסים כמו עלייה לרגל ופולחן הקדושים ואת האמונה שהלחם בלחם הקודש הוא גוף ישו.

הוועידה גם רצתה שהכמרים ילמדו טוב יותר ושהמשרות בכנסייה לא ימכרו. היא אסרה שבישופים לא יחיו באזורים שהם אחראים עליהם.

פאולוס הרביעי קידם אינקוויזיציה. האינקוויזיציה היא ארגון שבדק דעות וספרים. היא נועדה להגן על אמונת הכנסייה.

אפיפיורים אחרים נתנו דגש על צדקה, מסירות ועבודת בנייה ברומא. הם רצו גם למשמעת טובה במסדרים.

נוסדו מסדרים חדשים שעזרו לאנשים בכפרים ובערים. דוגמאות: הקפוצ'ינים והאורסלינות. המסדר המפורסם ביותר היו הישועים.

הישועים נוסדו על ידי איגנטיוס מליולה. הם קיבלו הכשרה טובה, חיינו בצניעות ועבדו כמורים ומיסיונרים. הם שלחו מיסיון לאמריקות ולאסיה, ועזרו לחזק את הכנסייה בעולם.