קונפדרציה

קוֹנְפֶדֶרַצְיָה (או תַאֲחִיד) היא צורת פדרציה שבה הישות החברתית או המדינית שומרת על עצמאות רבה יותר. אוטונומיה כאן פירושה יכולת לקבל החלטות עצמאיות בתוך מסגרת משותפת. בקונפדרציה המדינות משתפות פעולה בתחום מסוים, אבל אין להן אזרחות משותפת או שלטון מרכזי חזק כפי שיש בפדרציה.

הדוגמות ההיסטוריות מעטות, כי קונפדרציות הן חלשות ובלתי יציבות. בין הדוגמות המפורסמות: הקונפדרציה הבויהית באזור בגדאד במאות ה־10, 11; ארצות הברית בין הכרזת העצמאות ב־1776 ועד חקיקת החוקה ב־1789; קונפדרציית המדינות הדרומיות שהכריזה על עצמאות ב־1861; והקונפדרציה הגרמנית במאה ה־19 (1815, 1866). גם מהלך ההקמה של האיחוד האירופי תואר פעמים רבות כצורה קונפדרלית, ויש מי שמחשיב גם את שווייץ או בלגיה בהקשרים מסוימים. כמו כן נטען שלפני תקופת שאול יכולה הייתה להיות צורה דומה לקונפדרציה, אך המידע על כך חסר ובעל אי־ודאות.

רעיון הקונפדרציה עלה גם בשנות החמישים כפתרון חלופי לחלוקת גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

ברחבי השנים הועלו כמה הצעות לקונפדרציה בהקשר הישראלי־ערבי והישראלי־פלסטיני. בשנת 1948 נחום גולדמן הציע קונפדרציה בין ישראל למדינות ערב; הוא העלה רעיון דומה שוב ב־1958. בראשית שנות השישים נשמעו הצעות נוספות, וראש הממשלה דאז דוד בן־גוריון לא פסק את האפשרות בתנאי שיהיה שלום. גולדה מאיר ביקרה את הצעות גולדמן.

בשנות ה־60 וה־70 חזרו רעיונות דומים: משה דיין ב־1966 הציע קונפדרציה בין ישראל, ירדן וישות פלסטינית אוטונומית בגדה המערבית; ב־1974 הוצעה קונפדרציה כלכלית בין ירדן ולישראל על ידי אלימלך־שמעון רימלט; וב־1977 שמעון פרס העלה שוב רעיון דומה. התומכים טענו כי האוכלוסייה המעורבת בין הירדן לים מקשה על חלוקה למדינה אחת לכל צד, ושהעובדה שיש מתנחלים רבים מקשה על העתקתם. כמו כן נטען שפתרון שתי המדינות לא יניח קץ לסכסוך, בגלל הקשר הרגשי והמעשי של שני הצדדים לאותם שטחים והצורך בניידות והתיישבות.

אחרים טענו שהרעיון אינו ישים. בשנת 2015 נשיא המדינה ראובן ריבלין הביע תמיכה אפשרית ברעיון הקונפדרציה, לאחר שנות תמיכה ברעיונות אחרים. במסגרת תוכנית שלום אמריקאית הועלו הצעות לקונפדרציה עם ירדן, אך ב־24 באפריל 2019 ג'ייסון גרינבלט הכחיש שיש תכנית רשמית להקמת קונפדרציה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

קונפדרציה (תאחד) היא דרך שבה מדינות עובדות ביחד. כל מדינה שומרת על עצמאות. עצמאות פירושה שהן מקבלות החלטות בעצמן.

ישנם מעט דוגמאות כי זה לא יציב. דוגמאות ידועות הן ארצות הברית בשנים 1776, 1789, הקונפדרציה של המדינות הדרומיות ב־1861, והקונפדרציה הגרמנית במאה ה־19. גם האיחוד האירופי מתואר לפעמים כקונפדרציה.

בישראל הוצעו רעיונות לקונפדרציה כמה פעמים. בשנת 1948 נחום גולדמן הציע קונפדרציה בין ישראל למדינות ערב. משה דיין ב־1966 הציע קונפדרציה בין ישראל, ירדן ויישות פלסטינית בגדה. שמעון פרס העלה רעיון דומה ב־1977.

התומכים אומרים שקשה לחלק את הארץ לשתי מדינות בגלל אוכלוסיות מעורבות. הם גם טוענים שהעברת מתנחלים גדולה קשה לביצוע. אחרים אומרים שזה לא ישים. בשנת 2015 נשיא המדינה ראובן ריבלין הסכים שקונפדרציה היא אופציה. בהצעת שלום אמריקאית נדונה אפשרות כזו, אבל באפריל 2019 נמסר שאין תכנית רשמית להקמת קונפדרציה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.