קונפורמיות

קונפורמיות (או קונפורמיזם) היא הסתגלות של אנשים להתנהגות או לדעות לפי הנורמות והכללים של קבוצה או חברה. נורמות הן כללים לא כתובים שמנחים איך להתנהג, כמו לא לדחוף בתור לקונצרט. קונפורמיות יכולה להתרחש בגלל לחץ ישיר מהקבוצה או בגלל שאנשים מזהים משהו כ"נכון" כאשר כולם מסכימים.

הניסויים הקלאסיים של שריף (1936) ואש (1951) ועבודת מילגרם בשנות ה־60 הובילו אותנו להבין מדוע אנשים מתאימים את עצמם לקבוצה. מקרים היסטוריים קיצוניים הראו שגם אנשים רגילים עלולים לפעול בצורה מזיקה כשהם מצייתים לסמכות או למוסכמות סביבתם.

השפעה אינפורמטיבית קורית כשאנשים מסתמכים על אחרים כדי להבין מצבים מעורפלים. לדוגמה, בניסוי התנועה האוטוקינטית של שריף, אנשים ראו אשליה ויזואלית ומצאו את עצמם מסתכלים על הערכות של אחרים. בסיטואציות חירום או כשמישהו נראה כמומחה, נסמכים על אחרים כדי לדעת מה נכון.

השפעה נורמטיבית קורית כשאנשים פועלים כדי להתקבל בחברה או להמנע מענישה חברתית. זה גורם לעיתים להסכמה חיצונית גם כאשר הפרט לא מאמין פנימית. גיל ובחירת החברים משפיעים כאן מאוד: בני נוער נוטים יותר להיענות בגלל הקושי להרגיש מבודדים.

הרברט קלמן חילק את התגובות להשפעה החברתית לשלושה סוגים מרכזיים: היענות (התנהגות ציבורית למרות הסתייגות פנימית), ציות (ציות פקודות ישירות) והסכמה/הפנמה (אמונה פנימית בהתנהגות שהופנמה).

היענות היא לעשות או לומר מה שהקבוצה דורשת, למרות אי הסכמה פנימית. ניסויי סולומון אש הראו זאת: בניסוי קווי האורך, 74% מהנבדקים התאימו את עצמם לפחות פעם אחת לתשובה השגויה של הקבוצה. כאשר הופיע אדם אחד שאינו קונפורמי, השפעת הקבוצה נחלשה משמעותית.

ציות הוא ביצוע פקודות ישירות. ניסויי מילגרם הראו שאנשים יכולים לציית לסמכות ולהמשיך בפעולות מזיקות כאשר מקבלים הוראות. נמצא כי גורמים כמו קרבה לקורבן, קרבה או לגיטימיות של הסמכות ונוכחות מתנגדים משפיעים על רמת הציות.

הסכמה היא הפנמה אמיתית של נורמה או אמונה. זו קונפורמיות שמשנה גם את הדעות הפרטיות ולא רק את ההתנהגות החיצונית. הורים ומדריכים שואפים להשיג סוג זה של שינוי ארוך טווח.

תרבות: בחברות קולקטיביסטיות נרשמות רמות קונפורמיות גבוהות יותר מאשר בחברות אינדיבידואליסטיות.
מגדר: לעתים נשים נראות כיותר נוטות להיענות, וזו תוצאה של חיברות חברתית.
גיל: קונפורמיות יורדת עם ההזדקנות.
גודל הקבוצה: קבוצות של 3, 5 אנשים מפעילות השפעה חזקה; הגדלה מעבר לכך לא משנה הרבה.
לכידות קבוצתית: ככל שהקשר בין חברי הקבוצה חזק יותר, כך הלחץ הקונפורמי גדל.

אטרקטיביות הקבוצה, קושי המטלה וחשיבות הנוכחים משפיעים אף הם על מידת הקונפורמיות. נוכחות של אדם שאינו מסכים יכולה להפחית משמעותית את הלחץ הקבוצתי.

קונפורמיות היא כשאנשים מתאימים את עצמם למה שהקבוצה עושה או חושבת. נורמות הן חוקים לא כתובים של הקבוצה.

חוקרים בדקו מדוע אנשים מתקבלים בקלות ללחץ קבוצתי. הם גם ראו מקרים קשים בהיסטוריה שבהם אנשים צייתו בלי לחשוב.

זה קורה כשאנחנו לא בטוחים מה נכון ולכן מסתכלים על אחרים. לדוגמה, אם לא יודעים איזה סכו"ם להשתמש במסעדה, צופים במה שאחרים עושים.

זה קורה כשאנחנו עושים מה שאחרים רוצים כדי שיקבלו אותנו. ילדים ונערים מרגישים את זה חזק בגלל רצון להשתייך.

היענות: עושים משהו בפומבי גם אם לא מסכימים. ציות: מבצעים פקודה ישירה. הסכמה: מאמינים באמת במה שכולם עושים.

שריף בדק אשליה ויזואלית שממש הטעתה אנשים. אש הראה בניסוי הקווים שאנשים נותנים תשובות שגויות בגלל הקבוצה. מילגרם בדק ציות וספג תשובות מפתיעות לגבי כמה אנשים יצייתו לסמכות.

תרבות, גיל, גודל הקבוצה ואיך החברים קשורים זה לזה משפיעים על כמה אנשים יאמינו או יתאימו את עצמם.

סיום: קונפורמיות מסייעת לחיות ביחד ולעיתים גם פוגעת. חשוב לדעת מתי ללכת עם הזרם ומתי לחשוב לבד.