קופיף מערבי

קופיף מערבי (Cephalopachus bancanus), הידוע גם כקופיף הורספילד, הוא מין יחיד בסוג הטרסיוס. כמו שאר בני משפחתו, יש לו עיניים גדולות שעוזרות לתפוס טרף בחושך.

הקופיפים הם חיות שוכנות עצים וליליות (פעילות בעיקר בלילה). הם חיים בברוניי, אינדונזיה ומלזיה. התזונה שלהם מבוססת על חרקים עיקריים כמו חיפושיות, צרצרים ותיקנים, ולעיתים גם על בעלי חוליות קטנים כגון ציפורים, עטלפים וצפרדעים. הם יכולים לאכול עד כ־10% ממשקל השומן בגופם ביום.

לרשותם חוש שמיעה וריח חדים מאוד. משקלם נע בין כ־85 ל־165 גרם, ואורכם 8, 16 ס"מ. העין היא האיבר הכבד ביותר בגוף, עם קוטר שיכול להגיע עד 1.6 ס"מ. הזנב ארוך במיוחד, 13.5, 17.5 ס"מ, ופרוותם משיי בצבע חום־אפרפר עד חום כהה. האוזניים הרגישות שלהם דמוי עטלף, והרגליים האחוריות מאפשרות להם לקפוץ מרחקים של עד כ־2 מטר ולעיתים עד מטר וחצי לגובה.

הקופיף המערבי מונוגמי (מונוגמי = בעל/ת זוג קבוע/ה). החיזור מתחיל בקריאה גבוהה של הנקבה כשהיא מוכנה להזדווג. לאחר בחירת זכר מתאים יש מרדפים והשמעת קולות רכים, וההזדווגות נעשית בשקט. ההריון ארוך יחסית, כחצי שנה, ומסתיים בלידת ולד יחיד, שנולד עם עיניים פקוחות ופרווה, ומשקלו כ־רבע ממשקל אמו. האם משאירה את הצאצא בצמחייה עבתה בעת שהולכת לצוד, ומתקשרת איתו בקולות גבוהים. הצאצא מוכן לצוד בגיל כ־42 יום, ואז מתחיל גם תהליך הגמילה מחלב האם. האב בדרך כלל לא משתתף בטיפול, ולכן מרבית המטלות מוטלות על האם. הפרטים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה; הזכרים לעיתים עוזבים את המשפחה אז, והנקבות נשארות עוד קצת.

קופיפים אלו טריטוריאליים (כלומר הם שומרים על אזור מחיה קבוע). שטח הטריטוריה המשפחתית מיועד בדרך כלל ל־10, 20 דונם. בכל לילה הם ישנים במקום אחר בטריטוריה, לעיתים בישיבה זקופה.

בעת ציד הם מסתמכים הרבה על השמיעה ולעיתים עוצמים את עיניהם לפני התקפה, כנראה כדי להגן על העיניים הענקיות. הם קופצים על הטרף, תופסים אותו ומכים אותו מספר פעמים בראשו עד שהוא מפסיק לזוז, ואז נמשכים למקום מוגן לאכילה. מול טורף הם לעיתים עוצמים עיניים, מחכים ואז פוקחים אותן ומציגים שיניים כדי להבהיל אותו.

קיימים שלושה תת-מינים של קופיף מערבי.

קופיף מערבי (Cephalopachus bancanus) הוא קוף-לילה קטן. עיניו גדולות כדי לראות בחושך.

הוא גר על עצים ופעיל בלילה (פעיל בלילה = עובד בלילה). מצוי בברוניי, אינדונזיה ומלזיה. הוא אוכל הרבה חרקים, כמו חיפושיות וצרצרים. לפעמים הוא אוכל גם ציפורים וצפרדעים קטנות.

משקל הגוף בין כ־85 ל־165 גרם. הגוף קצר, כ־8, 16 ס"מ. העין יכולה להיות מרוחקת עד 1.6 ס"מ בקוטר. הזנב ארוך יותר מהגוף. הפרווה שלו חלקה ובצבע חום. הוא שומע וריחו חריפים מאוד. הוא יכול לקפוץ עד כ־2 מטר מרחק.

הקופיף נשאר עם בן זוג אחד לאורך זמן (מונוגמי = זוג קבוע). הנקבה קוראת בקול גבוה כשהיא רוצה לזווג. ההריון נמשך כחצי שנה, וזה ארוך יחסית. נולד תינוק אחד, עם עיניים פקוחות ופרווה. התינוק יכול לצוד בגיל כ־42 יום. האב בדרך כלל לא עוזר בגידול.

הם שומרים על שטח משפחתי של כ־10, 20 דונם. בלילה הם ישנים במקום אחר בטריטוריה. בציד הם משתמשים בשמיעה הרבה. לפעמים הם סוגרים עיניים לפני התקפה, כדי לשמור על העיניים.

יש שלושה תת-מינים של קופיף מערבי.