קופות גמל הן תוכניות חיסכון לטווח בינוני וארוך. תחת הכותרת הזאת נכנסות קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה. יש גם קופות שמיועדות לחיסכון קצר יותר, ולא תמיד לפנסיה. לחלק מהקופות יש הטבות מס משמעותיות.
חוק קופות הגמל מגדיר את סוגי המכשירים: קופת גמל לתגמולים, קרן השתלמות, קרן מחלה, קרן פיצויים וקרן פנסיה. בחיי היום-יום קוראים לרוב לכל אלה פשוט "קופת גמל". המפקיד יכול להיות חוסך עצמאי או עובד שכיר; אצל שכירים ההפקדות בדרך כלל מלווים גם בהפקדת מעסיק.
מעסיקים חייבים להפקיד לחיסכון הפנסיוני של עובדים. מהמינואר 2008 חלה חובה כזו, ומאז יולי 2016 ההפקדות התקניות הן: 6% מהשכר על חשבון העובד, 6.5% על חשבון המעסיק ועוד 6% כרכיב פיצויים על חשבון המעסיק, סה"כ 18.5% מהשכר. אפשר להפריש יותר: העובד עד 7% והמעסיק עד 7.5% תגמולים ועד 8.33% כפיצויים.
המדינה מעודדת חיסכון בקופות ונותנת הקלות במס, ניכוי וזיכויים לעובד ופטור מס להפקדת המעסיק במסגרת הגבולות החוקיים.
קופות הגמל מנוהלות כדיני נאמנות: נכסי הקופה מוחזקים על ידי נאמן (החברה המנהלת) לטובת העמיתים (החוסכים). לכך משמעות חשובה: לזכויות העמיתים יש מעמד קנייני, ובמקרה שהחברה המנהלת נמצאת בקשיים פיננסיים, נכסי הקופה מוגנים ונחשבים לפני נושי החברה.
לכל קופה יש תקנון שהוא החוזה הקובע בין העמיתים לחברה המנהלת. שוני חשוב מתקיים לעומת מוצרי ביטוח שבהם נעשה חוזה אישי בין המבוטח לחברת הביטוח.
כיצד ומתי מושכים כספים? לפני 2008 היה מקובל להפקיד כספים למטרת הון וניתן למשוךם כסכום חד־פעמי, בדרך כלל אחרי גיל 60 ופטור ממס רווחי הון. לאחר 2008 הפקדות לקצבה ניתנות בעיקר כקצבה חודשית. משיכות של כספים שהופקדו אחרי 2008 שלא למטרת קצבה חייבות במס של כ־35% על סכום הפירעון. לאחר פרישה אפשר גם להמיר לכסף אחד (היוון) ולשלם מס שולי בתוך תקרות הקיבוע הזכויות.
כמו כן, כספים שהופקדו במעמד עצמאי עד סוף 2005 ניתנים למשיכה בכל עת ללא מס. הפקדות עצמאי משנת 2006, 2008 ניתנות למשיכה ללא מס לאחר גיל 60 או אחרי 15 שנים.
הרווחים של הקופה מגיעים מהשקעות שבוחרת החברה המנהלת. החברה גובה דמי ניהול, שהם אחוז מהצבירה של כל עמית. בנוסף יש דמי תפעול שמשולמים לגופים דרכם מושקעים הכספים; אלה מופיעים בדוח התקופתי ומקטינים את התשואה.
חוסך יכול לבחור בין מסלולי השקעה שונים, כולל אפשרות להשקעה עד 100% במניות ושווקים גלובליים. יש גם מסלול ה‑IRA, שבו החוסך מנהל את ההשקעות בעצמו ומקבל עמלות נמוכות והטבות מס. ניתן להעביר את ניהול הכספים בין חברות מנהלות בלי למשוך את הכסף.
לפני 2008 היו גם קופות הוניות שניתן היה למשוך מהן סכום חד־פעמי אם התקיימו התנאים המתאימים.
קופת גמל היא תכנית חיסכון לעתיד. חיסכון זה יכול לשרת פנסיה או מטרות אחרות. יש סוגים כמו קרן השתלמות וקרן פיצויים.
המעביד לעובד חייב להפקיד כסף לחיסכון. בגרסה הנפוצה ההפקדות הן: 6% מהשכר מהעובד, ועוד כ־12.5% מהמעביד. יחד זה כ־18.5%.
המדינה נותנת הקלות במס כדי לעודד לחסוך. כסף בקופה נשמר על ידי חברה מנהלת. החוק אומר שהכסף שייך לעמיתים (החוסכים) ולא לנושאי החברה.
את הכסף אפשר למשוך בתנאים שונים. לפני 2008 אפשר היה למשוך כסך אחד גדול אחרי גיל 60. אחרי 2008 הכסף ניתן בדרך כלל כקצבה חודשית. משיכה לא נכונה עלולה להיות חייבת במס גבוה.
חברת הניהול משקיעה את הכסף ומקבלת דמי ניהול. לחוסך יש מסלולי השקעה שונים. יש גם מסלול מיוחד (IRA) שבו מנהלים את ההשקעה לבד.
אפשר להעביר את הקופה לחברה מנהלת אחרת בלי למשוך את הכסף.
תגובות גולשים