"תרגום" הוא העברה של טקסט משפה אחת לשפה אחרת, כדי שקוראי שפת היעד יבינו אותו. מתרגם עובד על טקסט כתוב. מתורגמן (מילה: אדם שמתרגם דיבור בזמן אמת) מתרגם דיבור בעל פה.
כדי לתרגם טוב צריך אוצר מילים עשיר בשפת היעד וידע בשתי השפות ובתרבויותיהן. מרבית המתרגמים נוטים לתרגם אל שפת האם שלהם. בתרגומים מדעיים וטכניים דרושה גם מיומנות בתחום הנושא, כדי למנוע טעויות.
תרגום טוב מנסה להשיג שתי מטרות מתחרות: להעביר את התוכן (מה המשמעות) ולשמור על צורת המקור (סגנון, מבנה). לפעמים צריך לבחור ביניהן. לדוגמה, תרגום מטפורה עשוי להחליף תמונה כדי שהקורא יבין את המסר.
תרגום לעיתים כולל גם הסתגלות תרבותית. המתרגם יכול להוסיף הערת שוליים כדי להסביר מושג זר. בטקסטים לילדים לעיתים ויתרו על דיוק כדי להיות ברורים ונגישים.
במדינות שונות משתמשים ביחידות מידה שונות. מתרגמים לעיתים ממירים יחידות (למשל מיילים לקילומטרים). חייבים לשים לב לרמת הדיוק: לעגל או לציין מספר מדויק?
תרגום שיר מסובך במיוחד. שמירת משקל וחריזה משנה את הטקסט, ושמירת המשמעות מפסידה מן ה"מוזיקה" של השיר. נבוקוב למשל בחר לשמור על המשמעות במחיר השלמת המרכיבים הצורניים.
ניתן להשוות תרגומים שונים לשיר אחד כדי להעריך בחירות תרגומיות. יש אוספים שבהם משווים גרסאות רבות של אותו שיר.
איך להעביר שמות משפה לשפה בעייתי. לדוגמה, "דון קישוט" בגרסה ישנה לעומת "דון קיחוטה" בתרגומים מודרניים. שינויים בהגייה לאורך הדורות משפיעים על תעתיקים.
שפה ותרבות משתנות. לכן ספרים מתורגמים שוב ושוב. לעיתים עושים רענון של תרגום קיים, ולעיתים יוצרים תרגום חדש שקרוב יותר למקור.
כשספר מכיל קטעים בשפה שנייה, המתרגם צריך להחליט אם להותירם בשפה המקורית או לתרגם אותם גם. הבחירה משפיעה על חויית הקורא.
תרגום חשוף לטעויות. דוגמה מושלמת לבלבול היא הביטוי המצחיק "מניח רעפים נוצרי" שנוצר מתרגום מילולי של השם Christian Slater. זה דוגמה לתרגום שמתרגם מילים במקום לתעתק שמות.
תרגום מילולי של ניבים וביטויים זרים עלול לשבש את המשמעות. נדרש הבנה של משמעות הבסיס ולא רק של המילים.
יש טעויות הקשורות בתעתיק שמות מחברים, שמות אישיים ושיבושי לשון הנובעים מחוסר היכרות עם השפה המקורית.
יש שפעמים ההעברה לעברית "עולה על המקור" ומשפרת אותו מבחינת פנייה לקהל היעד. דעות על זה חלוקות; בורחס לדוגמה ראה בכך יתרון.
לעיתים מתרגמים מתוך תרגום קיים ולא מתוך המקור. זה נפוץ כשאין שליטה בשפת המקור. כך עלולות להיכנס שכבות של שינויים.
ב־1945 בתהלוכת נירנברג נולד הצורך בתרגום סימולטני. תרגום כזה מורכב ודורש ראייה כפולה: האזנה לדובר ודיבור כמעט בו‑זמנית. בארגונים בינלאומיים עובדים צוותים שמתחלפים לעתים קרובות.
המאמץ לתרגם בעזרת מחשב קיים מאז ראשית המחשבים. תרגום מילים בודדות קל היום, אבל טקסטים שלמים קשים בגלל צורך בהבנת ההקשר. בדיחה ידועה מדגימה את מגבלות המחשבים: תרגום חוזר נתן תוצאה לגמרי אחרת.
בתרגום סרטים יש להתמודד גם עם טכנולוגיה של הצגת התרגום בזמן הקרנה. לאורך ההיסטוריה השתנו השיטות, מדברי כתוביות חיצוניות ועד הדפסה על הסרט עצמו.
תרגום הוא מקצוע מורכב שמערב שפה, תרבות, שיפוט יצירתי ומיומנות טכנית. המתרגם צריך לקבל החלטות שאפקטיביות לקהל היעד, בין נאמנות למקור לבין בהירות וקריאה.
תרגום הוא לקיחת טקסט משפה אחת והעברת משמעותו לשפה אחרת. מתרגם עובד עם טקסטים כתובים. מתורגמן הוא מי שמתרגם דיבור בכנס או בשיחה.
מתרגם צריך לדעת טוב שתי שפות ולהכיר את האנשים שמדברים אותן.
מתרגם צריך להחליט אם לשמור על המילים והסגנון, או על הרעיון והמשמעות. לפעמים אין אפשרות לשמור על שניהם.
לפעמים צריך להסביר רעיונות זרים או להחליף אותם בדברים שהקורא מכיר. בתרגומים לילדים עושים זאת הרבה.
במדינות שונות משתמשים ביחידות שונות. מתרגמים לעיתים ממירים מרחקים, משקלים וטמפרטורות.
שיר קשה לתרגם. בטקסטים עם חרוזים צריך לבחור בין המילים למנגינה של השיר.
לעתים קשה להעביר שמות משפה לשפה. לדוגמה, השם דון קישוט נראה שונה בעברית במקומות שונים.
תרגום עלול לטעון. דוגמה מצחיקה היא הביטוי "מניח רעפים נוצרי" שנובע מתרגום מילולי של השם Christian Slater.
מחשבים עוזרים לתרגום מילים. אבל טקסטים שלמים עדיין קשים, כי צריך להבין את כל המשפט.
בסרטים יש כתוביות ומדובבים. זה דורש תיאום בין המילים לתמונה ולזמן.
תרגום משלב שפה ותרבות. המתרגם בוחר איך להעביר את המסר הכי ברור לקורא.
