קורט גאורג קיזינגר (6 באפריל 1904, 9 במרץ 1988) היה פוליטיקאי גרמני וכיהן כקנצלר של מערב גרמניה.
קיזינגר נולד בבאדן-וירטמברג ולמד משפטים באוניברסיטת ברלין. כשהיה סטודנט, היה פעיל באחוות סטודנטים קתולית. הוא הצטרף למפלגה הנאצית ב-1933 ועבד מ-1940 במחלקת תעמולת הרדיו במשרד החוץ. תעמולת רדיו פירושה שידורי מידע שמטרתם לשכנע את הציבור. לאחר המלחמה נעצר וקיזינגר נשפט במסגרת תהליך הדה-נאציפיקציה. דה-נאציפיקציה הוא הליך להערכה ולהחלפת פקידי משטר הנאצים. הוא זוכה כשהוצגו פרוטוקולים שטענו שהוא עיכב פעולות אנטישמיות במחלקתו.
בבחירות 1949 נכנס לקונגרס הגרמני, הבונדסטאג. הבונדסטאג הוא הפרלמנט הגרמני. ב-1951 הצטרף להנהלת המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU). הוא נודע כרטוריקן חזק ובעל ידע ביחסים בינלאומיים. ב-1958 מונה לראש ממשלת מדינת באדן-וירטמברג ושימש בתפקיד עד 1966.
ב־1966 החליף את לודוויג ארהארד וקיבל קואליציה חדשה. קואליציה היא שותפות בין מפלגות כדי להקים ממשלה. הממשלה שלו כללה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ווילי ברנדט כיהן כסגן הקנצלר ושר החוץ. הממשלה הפחיתה במידה מסוימת את המתחים עם מדינות מזרח אירופה, אם כי קיזינגר התנגד לצעדים פייסניים יותר. ב־1968 הוכה על ידי פעילות אנטי-נאצית בכנס מטעם המפלגה, והוא סירב להגיב בפומבי מאז. בבחירות 1969 החליף אותו ווילי ברנדט. קיזינגר הוביל את ה-CDU עד 1971 וכיהן בבונדסטאג עד 1980. הוא מת בטיבינגן, והלווייתו לוותה במחאות נגד עברו הנאצי.
קורט גאורג קיזינגר (6.4.1904, 9.3.1988) היה פוליטיקאי גרמני. הוא היה קנצלר של מערב גרמניה.
קיזינגר נולד בבאדן-וירטמברג. הוא למד משפטים באוניברסיטה. ב-1933 הוא הצטרף למפלגה הנאצית. ב-1940 עבד בתעמולת רדיו. תעמולת רדיו זה שידורים שנועדו לשכנע אנשים. אחרי המלחמה נעצר ונשפט בתהליך שנקרא דה-נאציפיקציה. דה-נאציפיקציה זה לבדוק מי עבד עם המשטר הנאצי. בסוף זיכו אותו.
ב-1949 הוא נכנס לפרלמנט הגרמני, שנקרא בונדסטאג. ב-1958 הוא הוביל את מדינת באדן-וירטמברג עד 1966.
ב-1966 הוא הפך לקנצלר וקיים ממשלה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. ווילי ברנדט היה סגן הקנצלר ושר החוץ. הממשלה ניסתה להפחית את המתחים עם מדינות במזרח. ב-1968 פעילה אנטי-נאצית הכה אותו בכנס ומה שנאמר שם גרם לו לא להגיב בציבור. ב-1969 החליף אותו ווילי ברנדט. קיזינגר נשאר בפוליטיקה שנים נוספות ומת בטיבינגן. אנשים מחו בהלוויה נגד עברו הנאצי.
תגובות גולשים