קזאלה מונפראטו

קזאלה מונפראטו (Casale Monferrato, פיימונטזית: Ël Casal / Ël Casà) היא עיר בפרובינציית אלסנדריה שבמחוז פיימונטה. העיר שוכנת על נהר הפו, בלב מישור שחולש עד גבעות מונפראטו, ונודעה בזכות מיקומה האסטרטגי.

העיר הוקמה במאה ה־8 במיקום שנקרא בודינקומאגוס (Bodincomagus). במאה ה־10 נכנסה לשליטת מרקיזות מונפראטו, מרקיזות היא שטח שנשלט על ידי מרקיז, סוג של שליט מקומי, ובשנת 1474 הוכרזה כבירת המרקיזות. ב־1536 עברה לשלטון בית גונזגה ממנטובה. העיר הייתה זירה למאבקים בין צרפת וספרד, וב־1707 עברה לשליטת בית סבויה.

בסוף המאה ה־18 כבש נפוליאון את פיימונטה, והשפעות ברוק והסגנון הצרפתי ניכרות במבנים הציבוריים. בקרבות של תקופות שונות ובמאבקי איחוד איטליה נראתה חשיבותה האסטרטגית של העיר. הקהילה והעיר זכו לעיטור זהב עבור פעולותיהן בין השנים 1848, 1918, כולל תמיכה אזרחית בצבא במלחמת העולם הראשונה.

קזאלה עשירה במבנים היסטוריים ובסגנונות אמנותיים שונים, כמו בארוק, רומנסקי והרנסאנס. יש בה כנסיות, מגדלים ופסלים שממחישים את ההיסטוריה העירונית.

בית הכנסת נמצא באזור שהיה פעם הגטו. הוא נחשב לאחד היפים באירופה. במקום פועל מוזיאון לפריטי קדושה יהודיים. לידו נמצא "מוזיאון האורות" עם אוסף חנוכיות שנעשו על ידי אומנים מפורסמים, וכן ארכיון ומסמכים על חיי הקהילה. פנקס הקהילה משנות תש"ט, ת"ח יצא לאור ב־2012 ובו חומר על הקהילה ומנהיגיה בעבר.

העיר יושבת על מישור חקלאי שבו גודלו בעבר שדות אורז. היום גדלות באזור בעיקר גפנים (כרמים) ולה תעשייה מקומית בולטת: מפעל הממתקים ביסטפני, מפעלים כימיים, מפעל למקררים ומפעל מלט שזיכה את העיר בכינוי "בירת המלט".

ההיסטוריה של העיר כוללת קרבות ואירועים שיוצאים משורשיה האסטרטגיים. היום מתקיימים גם אירועים מקומיים ואתרים פתוחים לתיירים.

בפיאצה המרכזית פסל המלך קארלו אלברטו. יש מגדל אזרחי בשם סנטו סטפנו. בעיר פסל של הארכיטקט לואיג'י קאנינה, כנסיית סנטה קתרינה ורחובות אופייניים ופיאצות כמו פיאצה מציני.

קזאלה מונפראטו היא עיר בפיימונטה שבאיטליה. היא עומדת על נהר הפו ליד גבעות מונפראטו.

העיר נוסדה במאה ה־8 בשם בודינקומאגוס. מאה שנים אחרי נכנסה לשליטת שליטים מקומיים שנקראו מרקיזים. ב־1474 היא הוכרזה כבירה של האזור. מאוחר יותר שלטו בה משפחות כמו גונזגה, ובסופו של דבר היא הצטרפה לשלטון בית סבויה.

יש בעיר מבנים ישנים בסגנון ברוק, רומנסקי ורנסאנס. העיר מלאה בכנסיות, מגדלים ופסלים.

יש בית כנסת יפה שהיה בגטו הישן. לידו מוזיאון עם חנוכיות, כלי להדלקת נרות בחג החנוכה. יש גם תכשיטים וכלים של קהילת יהודים ויש ארכיון עם מסמכים ישנים.

השטח סביב העיר היה פעם שדות אורז. היום גדלות שם גפנים ליין. בעיר מפעל לממתקים בשם ביסטפני. יש גם מפעלים לכימיקלים ולמלט, ולכן קראו לה "עיר המלט".

בעבר נערכו במקום קרבות חשובים. היום אפשר לבקר באתרים ההיסטוריים ולראות פסלים וכיכרות.

בכיכר המרכזית פסל של המלך קארלו אלברטו. יש מגדל שנקרא סנטו סטפנו. נראה גם פסל של הארכיטקט לואיג'י קאנינה, וכנסיית סנטה קתרינה.