קיוסק

קיוסק הוא חנות קטנה שמוכרת מוצרים יומיומיים וזולים, כמו סיגריות, עיתונים, שתייה ובישול מהיר כמו כריכים. קיימים גם קיוסקים שמוכרים טפסים של מפעל הפיס (הגרלות).

השם "קיוסק" מגיע מפרסית (כوشכ), ושימש לתיאור מבנה קטן בודד. קיוסק מסורתי הוא ביתן קטן, לעתים מעוגל, שבו המוכר עומד בתוך המבנה ומשרת לקוחות דרך חלון. כיום המילה מתייחסת גם לעמדות מכירה במבנים גדולים או בשורת חנויות.
קיוסקים ממוקמים בדרך כלל בצמתים, בפינות רחוב ובמקומות הומים. לפי סקר (בדיקה סטטיסטית) משנת 2004 פעלו בישראל כ-2,500 קיוסקים, ומחזור המכירות בענף הוערך בכ-4.5 מיליארד ש"ח.

הקיוסק הוא חלק מהנוף הישראלי מאז ראשית המאה ה-20. הקיוסקים הראשונים הוקמו כבר בימי העלייה השנייה, במיוחד בתל אביב.

הקיוסק הראשון בתל אביב נבנה ב-1910 בפינת רוטשילד והרצל. בחוקי העיר הוחלט על מידות קטנות לו, והותרו משקאות קרים בלבד. בשנות ה-20 מספר הקיוסקים גדל משמעותית, והעלייה נקשרה אף לכינוי "עליית הקיוסקים".

בשנות ה-40 וה-50 המשיכה הצמיחה, ונרשמו פרקטיקות שונות כמו רישוי לרוכלות ניידת וקיוסקים לא חוקיים. ב-1949 התקיימה שביתה של בעלי קיוסקים בעקבות הורדת מחירי משקאות. ב-1952 הוקמה אגודה ארצית לבעלי קיוסקים. ב-1954 היו כ-5,000 קיוסקים בישראל.

מאוחר יותר המכולות התחרו בקיוסקים, וכך הצטמצמה חשיבותם בחלק מהמקומות. בתל אביב, ב-1970 היו כ-450 קיוסקים, רבים מהם קטנים מאוד. ב-1980 נקבע צו ממשלתי שקבע גבול רווח על משקאות קלים בקיוסקים.

קיוסק הוא דוכן קטן שמוכר דברים יומיומיים וזולים. דוגמה: עיתונים, ממתקים ומשקאות.

המילה "קיוסק" באה מפרסית. זה היה בתים קטנים שנקראו כושכ (בפסארית זה אומר ביתן). הקיוסק הקלאסי הוא ביתן קטן עם חלון שממנו מוכרים ללקוחות.
קיוסקים עומדים במקום מרכזי, למשל בפינת הרחוב או בצומת. ב-2004 היו בישראל כ-2,500 קיוסקים.

קיוסקים הגיעו לישראל כבר בתחילת המאה ה-20. בתל אביב היה קיוסק ראשון ב-1910.

בעשורים הראשונים מספר הקיוסקים גדל הרבה. בשנות ה-40־50 היו הרבה קיוסקים. ב-1949 עשו המוכרים שביתה קצרה בגלל מחירים. ב-1954 היו כ-5,000 קיוסקים בארץ.
מאוחר יותר חנויות כמו מכולות התחרו בקיוסקים. בשנות ה-70־80 התחילו כללים חדשים על מחירי המשקאות.