קיטור

קיטור הוא אדי מים, גז חסר צבע. תחת תנאי טמפרטורה ולחץ רגילים, צפיפותו נמוכה בכ־1,600 פעם מצפיפות מים נוזליים.


בהנדסה מקובל להתייחס לשני מצבים של קיטור: רווי ושחון.


קיטור רווי הוא אדי מים שנמצאים בשיווי משקל עם מים נוזליים. "שיווי משקל" כאן אומר שיש איזון בין המים כנוזל לבין האדים כגז. בקיטור רווי יש קשר חד־ערכי בין הלחץ לטמפרטורה. כלומר, אם יודעים את הלחץ אפשר לדעת את הטמפרטורה המתאימה, ולהפך. את הקשר הזה מוצאים בטבלאות קיטור, טבלאות שמראות מהי הטמפרטורה שמתאימה ללחץ מסוים.


קיטור שחון הוא קיטור שהטמפרטורה שלו גבוהה מהטמפרטורה המתאימה ללחצו לפי טבלאות הקיטור. אפשר גם לומר שלחצו נמוך ביחס לטמפרטורה. קיטור שחון נוצר, למשל, כאשר קיטור רווי נוגע במשטח חם. קיטור שחון יכול להגיע לטמפרטורות של מאות מעלות צלזיוס.


המונח "קיטור" משמש בעיקר בהקשרים מכניים והנדסיים. קיטור משמש להנעת בוכנות ומסובב טורבינות לשם יצירת עבודה מכנית.


קיטור רווי מתאים כאשר רוצים טמפרטורה גבוהה וקבועה. קיטור שחון מתאים בעיקר להנעת טורבינות, משום שנוכחות טיפות מים עלולה לפגוע בטורבינה.


קיטור מיוצר על ידי הזנת מים למערכת צנרת שקולטת חום. החום יכול להגיע משריפת פחם או דלקים, מאנרגיית השמש, או מביקוע בכור גרעיני. המערכת בדרך כלל סגורה, ובאמצעותה מעלים את טמפרטורת הקיטור, את לחצו, או את שניהם. בעבר היו קומות קיטור שבהן שרפו עץ או פחם מתחת למכל מים. עם הזמן עברו לדלקים פוסיליים, ובהמשך חזרו לשימוש גם בביומסה (פסולת עצה).

קיטור הוא אדי מים. זהו גז חסר צבע. הוא קל מאוד ביחס למים.


יש שתי צורות עיקריות לקיטור: רווי ושחון.


קיטור רווי קיים כשיש גם מים נוזליים וגם אדי מים יחד. בטמפרטורה ולחץ מסוימים הם מתאימים זה לזה. יש טבלאות שמראות איזה לחץ מתאים לאיזו טמפרטורה.


קיטור שחון חם יותר מהטמפרטורה הנכונה לפי הלחץ. הוא נוצר כשקיטור רגיל נוגע במשטח חם. קיטור שחון יכול להיות מאוד חם.


קיטור משתמשים כדי להניע מכונות. הוא מסובב טורבינות ומזיז בוכנות. טיפות מים עלולות להרוס טורבינה, לכן טורבינות עובדות לעתים עם קיטור שחון.


מייצרים קיטור על ידי חימום מים. החימום יכול לבוא מאש של עץ או פחם, מהשמש, או מכור גרעיני. בעבר חיממו מים בעזרת שריפת עצים. היום משתמשים גם בביומסה.