קלאודיו מונטוורדי

קלאודיו מונטוורדי (1567, 1643) היה מלחין, כנר וזמר איטלקי. יצירתו מסמנת את המעבר מהמוזיקה של הרנסאנס לזו של הבארוק. הוא כתב מוזיקה חילונית ודתית, חיבר אופרות ושימש כמנצח חשוב.

מונטוורדי נולד בקרמונה בצפון איטליה. כבר בנעוריו פרסם מדריגלים (שירי רב-קול), והוציא את ספר המדריגלים הראשון ב-1587. ב-1590 הצטרף לחצר הדוכס וינצ'נצו גונזאגה במנטובה, שם עבד כזמר ונגן. ב-1613 מונה למנצח בכנסיית סן מרקו בוונציה. ב-1633 הוסמך לכומר. מת בוונציה ב-1643.

מונטוורדי כתב תשעה ספרים של מדריגלים לאורך רוב חייו. הספר החמישי (1605) עורר מחלוקת עם המבקר ג'ובאני ארטוזי. בתשובתו הציג מונטוורדי שתי דרכים ליצירה: "פרימה פראטיקה", הסגנון הפוליפוני הישן, ו"סקונדה פראטיקה", סגנון חופשי יותר, שמבליט את המלודיה והבס. סקונדה פראטיקה משרתת את הרגש והמילה.

שינויים אחרים שהכניס כוללים שימוש בקונטינואו (בס ליווי אינסטרומנטלי), וכן התחלה של טונאליות פונקציונלית, רעיון שמקשר את האקורדים באופן ברור. הספר השמיני (1638) מכיל מדריגלים מפוארים, ובו גם ניסויים כמו טרמולו (חזרה מהירה על צליל) ופיציקטו (פריטת מיתרי כלי קשת) להשגת אפקטים דרמטיים.

מונטוורדי נטה לסגנון דרמטי, ולכן חיבר אופרות. ב-1607 כתב את "אורפיאו", אחת האופרות הראשונות והמצליחות. ביצירה זו נשמע תזמור עשיר, מלודיות ברורות ותיאורים מוזיקליים חזקים של העלילה. מאוחר יותר כתב את "שיבת אוליסֶה למולדת" (1641) ואת "הכתרת פופיאה" (1642), שנחשבת לשיא יצירתו מבחינת ריאליזם מוסיקלי וגיוון רגשי. אופרות אלה השתמשו בתזמורת קטנה יותר והדגישו את הדמויות, מה שעזר להן לפנות גם לקהל הביניים.

מונטוורדי כתב גם מוזיקה דתית חשובה. בולטת במיוחד ה-Vespro della Beata Vergine (תפילות הערבית לבתולה) מ-1610. ביצירה זו השתמש בהדהוד וקונטרסטים ובנה קטעים עם ריטורנלו (חזרות קצרות), מה שהיה חדש ונקלט בהתלהבות.

קלאודיו מונטוורדי (1567, 1643) היה מלחין איטלקי חשוב. הוא עזר לעבור מיוצא הרנסאנס למוזיקת הבארוק.

מונטוורדי נולד בקרמונה. בילדותו כתב שירים מוזיקליים שנקראים מדריגלים. הוא עבד בחצר במנטובה וכעבור שנים נהיה מנצח בכנסייה מפורסמת בוונציה. ב-1633 הפך לכומר.

הוא אהב לכתוב גם מוזיקה דרמטית. ב-1607 חיבר את האופרה "אורפיאו". זו אחת האופרות הראשונות. היא מלאה ברגש ומלודיות ברורות. מאוחר יותר כתב "שיבת אוליסֶה" ו"הכתרת פופיאה". היצירות האלה מראות דמויות אמיתיות ורגשות חזקים.

מונטוורדי כתב תשעה ספרי מדריגלים במשך חייו. בספר החמישי הוא הציע סגנון חופשי יותר, שנתן מקום גדול יותר למנגינה ולבס.

הוא גם כתב מוזיקה דתית מפורסמת. בין היצירות המוכרות שלו נמצאת ה-Vespro מ-1610. היצירה משתמשת בחזרות וברעשים של כלים ליצירת אווירה מיוחדת.