קלאס

קלאס הוא משחק ילדים שדורש אבן ושרטוט על הקרקע. השרטוט נעשה בדרך כלל בגיר או באבן-גיר. לעתים השרטוט כבר קיים במגרש משחקים.

המשחק מיועד לשני משתתפים לפחות. אפשר גם לשחק לבד כדי לתרגל.


משחקים בתורות. כל שחקן חוזר לאתגר האחרון שבו נכשל בתור הקודם. שמות השלבים הם "ראשון", "שני" וכן הלאה.

בכל שלב השחקן ממשיך רק אם ביצע את המשימה באופן מושלם. אם הוא נכשל בשלב מסוים, התור עובר לשחקן הבא.

בגרסת הקליעה זורק השחקן את האבן אל המשבצת המסומנת במספר השלב. נחיתה על קו המפריד אינה נחשבת לקליעה. אחרי קליעה תקינה השחקן מקפץ לפי תבנית תנועות קבועה כדי לאסוף את האבן. אסור לדרוך על הקווים, ורגליים מותרות לזוז רק בקפיצה.

שרטוט נפוץ נקרא "שמיים". בשרטוט זה יש רצף של משבצות בודדות וצמדים, ואחריה חצי מעגל או מעגל מלא שנקרא "שמיים". במעגל מבצעים סיבוב של 180 מעלות ומחזרי דרך ההגעה.

בגרסת הדחיפה דוחפים את האבן מתוך משבצת N בזמן קפיצה על רגל אחת עד לסוף המסלול. בסוף מרימים את האבן ושבים בניתור ממשבצת למשבצת. דריכה מחוץ למשבצות, עצירת האבן במקום לא נכון או הורדת רגל הן פסילה.

לאחר מספר תורים השווה למספר המשבצות יש שלב עיוור, משחק עם העיניים עצומות. לאחריו זורק השחקן את האבן לאחת המשבצות. המשבצת שהאבן נוחתת בה נקראת "קוֹן". הקון הופך לקנין של השחקן. בעל הקון יכול לדרוך על שוליו ולהוריד בו רגל. יריבים לא רשאים לדרוך על שוליו או להכניס אבן לשם בלי אישור. שימוש בקון של אחר ללא רשות נגמר באיבוד תור כפול.

מקור המשחק אינו ידוע. ממצאים ארכאולוגיים במצרים, ביוון וברומא עשויים להעיד על גרסאות מוקדמות, souvent בתכניות מלבניות או ספירליות. ההתייחסויות הראשונות באנגלית הן מסוף המאה ה־17, תחת השם "סקוטש-הופ" (Scottish-hop). ספרים מהמאה ה־17 מזכירים את השם הזה. למשחק שמות רבים בשפות שונות ויש לו עשרות גרסאות.

הרעיון לשם בעברית מוזכר כשם הקרוב ל־Gra w klasy בפולנית, לפי רוביק רוזנטל. החוקרת רבקה אייפרמן תיעדה את המשחק באנציקלופדיה של משחקי ילדים בשנות ה־60. המשחק התפשט בישראל בתקופת המנדט הבריטי.

קלאס זה משחק עם אבן ושרטוט על הרצפה. שרטוט זה נעשה בגיר או באבן-גיר.

משחקים בו בשתי שחקנים או יותר. אפשר גם לשחק לבד לתרגול.


בגרסה הפשוטה זורקים את האבן אל המשבצת המסומנת במספר. למשל מתחילים ב"1". אם האבן נוחתת על הקו זה לא נחשב.

אחרי זורק צריך לקפוץ לפי דפוס מסוים כדי לאסוף את האבן. אסור לדרוך על הקווים.

יש שרטוט שנקרא "שמיים". יש בו משבצות בודדות, משבצות בזוג ומעגל קטן שנקרא שמיים. במעגל עושים סיבוב וחוזרים.

בגרסת הדחיפה דוחפים את האבן בכיוון ואז קופצים עד הסוף. אחרי כמה סבבים משחקים בעיניים עצומות. אחרי זה זורקים את האבן לניסיון לתפוס משבצת. המשבצת שנקלעה נקראת "קוֹן". הקון שייך לשחקן. רק הוא יכול לדרוך עליו.

אין יודעים בדיוק מאיפה המשחק הגיע. מצאו ציורים דומים במצרים, יוון ורומא. באנגלית קראו לו פעם "סקוטש-הופ" בסוף המאה ה־17. החוקרת רבקה אייפרמן תיעדה את המשחק בשנות ה־60. המשחק היה נפוץ בארץ בתקופת המנדט.