קלוד שברול (24.6.1930, 12.9.2010) היה במאי קולנוע צרפתי בולט בגל החדש הצרפתי. גל החדש היא תנועת יוצרים צעירה ששינתה את הקולנוע בשנות ה־50 וה־60.
שברול למד רוקחות, אך הפך לעיתונאי וקאמרה ב"מחברות הקולנוע" (מגזין סרטים חשוב). שם הוא הביע הערצה לאלפרד היצ'קוק, יחד עם פרנסואה טריפו ואריק רוהמר.
הסרט הראשון שלו, "סרז' היפה" (1958), הביא לו הכרה. הסרט השני, "הדודנים" (1959), זכה להצלחה מסחרית. "הנערות הטובות" (1960) נכשל תחילה בקופות, אך קיבל הערכה ביקורתית מאוחרת. אחרי כמה כשלונות שברול ייצר גם סרטים קלים יותר מבחינה מסחרית.
לקראת סוף שנות השישים בלטו סרטים כמו "האיילות", "האישה הבוגדנית" ו"הקצב". סרטים אלה חקרו אהבה, קנאה, בגידה ולעיתים רצח בתוך נישואים. שברול התרכז בחיי הבורגנות הצרפתית, וביקר אותם בציניות.
בסרטיו מופיעות דמויות מורכבות שמגלות חולשות אנושיות. הוא עבד רבות עם השחקנית סטפאן אודראן, שנישאה לו ב־1964 והופיעה בכ־20 מסרטיו; לזוג בן, תומא שברול. מאפייני סרטיו: תמציתיות, תסריט עלילתי ברור וצילום איכותי.
קלוד שברול (1930, 2010) היה במאי סרטים מצרפת. במאי זה אומר מי שמצלם ומכוון סרט.
הוא למד רוקחות, אך אהב סרטים. הוא כתב במגזין שנקרא "מחברות הקולנוע". שם הוא דיבר על במאים שהוא אוהב, כמו היצ'קוק.
הסרט הראשון שלו היה "סרז' היפה" (1958). סרטו הבא, "הדודנים" (1959), היה מפורסם מאוד. לאחר מכן צילם גם "הנערות הטובות".
בסרטים של שברול יש הרבה רגשות חזקים. הם עוסקים באהבה, בקנאה ובבגידה. לפעמים יש גם פשעים בתוך משפחות.
הוא אהב להראות את חיי האנשים הבורגניים, כלומר אנשי מעמד בינוני שמחפשים עונג. השחקנית סטפאן אודראן שיחקה הרבה אצלו. היא נישאה לו בשנת 1964 והם ילדו את תומא שברול.
תגובות גולשים