ספרות ישראלית

ספרות ישראלית היא הספרות שנכתבה בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
הרוב נכתב בעברית, אך יש גם סיפורים בשפות אחרות.
בשנים הראשונות למד הרבה אנשים לעברית בבתי ספר ובצבא.
כך נולדה קהל גדול של קוראים.

כאן נכתבו סיפורים רבים על הקמת המדינה.
חלק מהכותבים היו לוחמים לשעבר.
שם חשוב: משה שמיר.

רבים שעלו לארץ הביאו סיפורים מהארץ שממנו הגיעו.
חלק כתבו על השואה. השואה היא רדיפה והרג של יהודים במלחמה.
הם כתבו גם על געגועים למשפחה ועל התחלה חדשה בישראל.

בשנות השישים צמחו סופרים שכתבו אחרת.
הם התרכזו באנשים רגילים, לא בגיבורים מושלמים.
דוגמה בולטת: עמוס עוז.

בשנות השבעים נוצרו יצירות שהיו יותר חזקות וחשובות.
כמה כותבים מפורסמים בזמנים אלה הם יעקב שבתאי ודויד גרוסמן.

בסוף המאה העשרים הופיעו סופרים ניסיוניים.
הם כתבו בדרכים חדשות ומשונות.
כמה מהם הם אתגר קרת ואורלי קסטל‑בלום.

עולים מרומניה גם כתבו ברומנית בארץ.
חלקם המשיכו לפרסם בעיתונות ובספרים ברומנית.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!