קליארי

קליארי (Cagliari; בסרדית: Casteddu - "המבצר") היא בירת סרדיניה. נכון ל-2023 מתגוררים בעיר כ-148 אלף איש, והאזור המטרופוליני מונה כ-420 אלף.

העיר שוכנת בדרום האי, על מפרץ גולפו דלי אנג'לי (מפרץ המלאכים). היא מוקפת רכסי הרים, ומצפונה נמצא מישור קאמפידנו. האזור העתיק נקרא "המבצר"; הוא על גבעה וצופה אל המפרץ. שם נמצא גם המוזיאון הארכאולוגי הלאומי, שבו אוספים חשובים של פריטים מהתרבות הנוראגית (תרבות ברונזה של סרדיניה). המוזיאון מארגן סדנאות ויש בו נקודות תצפית.

האתר היה מיושב כבר בתקופה פרהיסטורית (לפניהן שרשומים כתובים). הנמל בפורט הפעיל מאז הנוראגים. במאה ה-8 לפנה"ס התיישבו כאן פיניקים (עם מלידתם באזור המזרח התיכון), שבנו מספר מושבות במקום. העיר נודעה בשם כרלי ופיתחה נקרופוליס פיניקית גדולה.

בשנת 238 לפנה"ס כבשו הרומאים את קליארי. בתקופה הרומית נקראה העיר "קרליס" או Karalis, והפכה למרכז מינהלי חשוב ולבסיס ימי. לאחר נפילת הקיסרות הרומית המערבית בשלהי המאה ה-5 נכבשה העיר על ידי הוונדלים; הנמל התפתח אז והפך ליותר נגיש לכלי שיט.

בימי הביניים (כ-900, 1410) קליארי הייתה אחד ה"ג'ודיקאטי", ישות שלטונית מקומית, שמשעה את עצמה. במהלך מאבקים ימיים תמכה קליארי ברפובליקה של פיזה. פיזה ביצעה חיזוקי מבצר ובנתה חלק מחומות העיר והמגדלים שבמצודה.

במאה ה-14 כבשה ממלכת אראגון (מספרד) את העיר. תחת השלטון הספרדי הפכה קליארי למרכז מנהלי של תת-ממלכה סרדינית, והיתה תקופה של שלטון זר ששינתה את חיי התושבים.

במאה ה-18 עברה סרדיניה לשליטת בית סבויה, ובמאה ה-19 היא הצטרפה לאיחוד איטליה; בשנת 1860 ויטוריו אמנואלה השני הוכרז כמלך איטליה המאוחדת.

מאז האיחוד גדלה העיר ובנו בה מבנים בסגנונות מודרניים וארט נובו. במלחמת העולם השנייה שימש נמל קליארי נקודת תנועה חשובה לצירי הכוחות. הנמל והעיר הופצצו כמה פעמים בין 1940 ל-1943; התושבים פונו לזמן מה. לאחר הכיבוש הגרמני והעזיבה שלו, כוחות ארה"ב השתלטו בעיר. בסביבת קליארי פועלים כיום מספר בסיסי נאט"O ושדות תעופה, בין היתר Elmas ו-Decimomannu. לאחר המלחמה נבנו אזורי מגורים ורבי-קומות.

בעיר שוכן מועדון הכדורגל קליארי קאלצ'ו, שנוסד ב-1920. הקבוצה זכתה באליפות איטליה בעונת 1969/70. מאז 2017 הקבוצה שיחקה באצטדיונים שונים לאחר פינוי הישן. באוניברסיטת קליארי, שקיימת מאז 1607, לומדים סטודנטים במגוון תחומים. קליארי גם מושב הארכיבישופות מאז המאה ה-5.

יש עדויות לנוכחות יהודית כבר מתקופות רומיות. קהילה מאורגנת נתגבשה במאה ה-13, עם יהודים מפיזה ומהאזור האיברי. רובע יהודי נקרא vicus Iudeorum, ונמצאו סימנים כמו מנורה ותיאורי בית כנסת שעמד במיקום קתדרלה מאוחר יותר. במאה ה-15 הוטלו חוקים שהתנכלו ליהודים, ובשנת 1492 רוב קהילת קליארי גורשה לאפריקה ולקונסטנטינופול. בימינו יש בעיר מעט יהודים המקבלים שירותים דתיים מקהילת רומא.

קליארי היא בירת סרדיניה. חיים בה כ-148 אלף איש.

קליארי נמצאת בדרום האי על מפרץ שנקרא "מפרץ המלאכים". העיר העתיקה נקראת "המבצר". היא עומדת על גבעה וצופה לים. יש שם מוזיאון עם חפצים עתיקים מהנוראגים. (נוראגים = אנשים שחיו בסרדיניה בימי הברונזה.)

השטח היה מיושב כבר לפני אלפי שנים. במאה ה-8 לפני הספירה הגיעו פיניקים (אנשים ימיים מהחלק המזרחי של הים התיכון) ובנו נמל. אחר כך הגיעו הרומאים וקרו לתושבים "קרליס". בימי הביניים שלטו בפעמים שונות פיזה ואז ממלכת אראגון מספרד.

במלחמת העולם השנייה הפציצו את הנמל. אחרי המלחמה בנו רחובות ובניינים חדשים. מסביב יש שדות תעופה ובסיסים.

בקלארי יש קבוצה מפורסמת בשם קליארי קאלצ'ו. היא הוקמה ב-1920 וניצחה בעונה גדולה ב-1969/70. יש גם אוניברסיטה ישנה מהמאה ה-17.

יהודים חיו בעיר מאז העת העתיקה. היה רובע יהודי ובית כנסת במקום. ברבים מהמאה ה-15 גורשו רוב היהודים מהאי. היום יש בעיר מעט יהודים.