קמבודיה

קמבודיה (גם נקראת קמפוצ'יאה) היא מדינה בדרום־מזרח אסיה. היא גובלת במפרץ תאילנד בדרום, בתאילנד במערב, בלאוס בצפון ובוייטנאם במזרח. שטחה כ־180 אלף קמ"ר. רוב המדינה שטוחה, והשני החשובים שמשפיעים על הנוף והחיים שם הם נהר המקונג ואגם טונלה סאפ (האגם הגדול).

אגם טונלה סאפ מתחבר לנהר המקונג באמצעות תעלה של כ־100 ק"מ ליד פנום פן. בעונה הגשומה מפלס המקונג עולה והמياه נשפכות לתוך טונלה סאפ. בעקבות כך שטח האגם גדל משמעותית ועשיר בדגים מתוקים. בעונות היובש הזרימה משתנה והמים חוזרים לנהר המקונג. תופעה זו עושה את האגם למקור חשוב לדגים.

האזור הוא מולדת העם הקמרי. בין המאות ה־1 ל־6 הייתה כאן ממלכת פונאן, עם השפעה הודית ושפה סנסקריט. בין המאות ה־9 ל־13 פרחה אימפריית אנגקור, ובירתה הייתה מרכז תרבותי עם מקדשים רבים.

בין המאות ה־15 ל־19 קמבודיה נחלשה והייתה מושפעת מתאילנד ווייטנאם. במאה ה־19 נוצרה נוכחות צרפתית גדולה, ובשנות ה־50 המדינה קיבלה עצמאות מצרפת. במהלך המאה ה־20 נכבשה זמנית על ידי יפן בזמן מלחמת העולם השנייה.

בשנות ה־60 וה־70 שטח קמבודיה שימש חלקית כזירה למלחמות בסביבה. ב־1975 עלו לשלטון הקמר רוז', בראשות פול פוט. משטר זה גרם למותם של מספר גדול של אנשים ברעב וברמעוני רצח המוני, לפי הערכות בין 1.2 ל־2 מיליון. חלקים מן ההיסטוריה הזו נחקקו במקומות כמו טואול סלנג, שהיה בית סוהר וכיום הוא מוזיאון. משפטים בינלאומיים נגד מנהיגים של הקמר רוז' החלו לפעול ב־2006.

באחרית שנות ה־70 פלשה וייטנאם לקמבודיה והסירה את שלטון הקמר רוז'. החיילים הווייטנאמיים עזבו רשמית בסוף שנות ה־80. ב־1993 התקיימו בחירות דמוקרטיות ובוצעו שינויים במוסדות המדינה. ב־2004 התפטר המלך נורודום סיהאנוק ובנו נורודום סיהאמוני הוכרז למלך.

אוכלוסיית קמבודיה מוערכת בכ־15.5 מיליון (2019). כ־90% הם קמרים. יש גם קהילות וייטנאמיות, סיניות וקבוצות אתניות מקומיות. הרוב המכריע של התושבים (כ־97.9%) הם בודהיסטים מן המסורת התרוואדה (זרם בודהיסטי שמדגיש נזירות ופשטות).

תוחלת החיים כ־70 שנים. הילודה לאישה כ־2.5 ילדים, והגיל החציוני הוא כ־25.6 שנים. השפה העיקרית היא קמרית. צרפתית נשארת בשימוש רשמי בחלק מהמוסדות, אך האנגלית מתפשטת.

במערב קמבודיה, ליד סיאם ריפ, נמצאים שרידי אנגקור, בירת האימפריה הקמבית ששלטה בין המאות ה־9 ל־15. בין המקדשים המפורסמים נמצא אנגקור ואט, שמוכר כמונומנט דתי גדול. האתר הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומושך כשני מיליון מבקרים בשנה. גם המקדש פּרֶאַהּ וִיהֶאַר בצפון מוכר על ידי אונסק"ו.

כלכלת קמבודיה נשענת בעיקר על חקלאות. הגידולים העיקריים הם אורז, מניהוט (קאסבה) ודיג. התעשייה פחות מפותחת, והייצור מתמקד בין היתר בגומי. מאז סוף המאבקים ב־1999 המדינה חוותה צמיחה כלכלית גבוהה, אך ההכנסה לנפש עדיין נמוכה ביחס לשכנות. תיירות התפתחה מאוד, וכ־2 מיליון תיירים מבקרים בקמבודיה מדי שנה. הבנק המרכזי של המדינה נמצא בפנום פן.

קמבודיה היא מקור ויעד לסחר בבני אדם. פעילי פשיעה, ואף קרובים של הקורבנות, מעורבים במקרים אלה. למרות שחוק אוסר על זה, קיימת תופעה של תיירות מין עם קטינים, ונשים וילדות לעתים ניצלות במכירות או בעבודה כפויה. לפי UNICEF חלק גדול מן העוסקות בזנות היו קטינות.

קמבודיה היא מונרכיה חוקתית, יש בה מלך, אך סמכויותיו מוגבלות בחוק. הממשלה מורכבת מקואליציה בראשות מפלגת העם הקמבודית (CPP) ומפלגות נוספות. ראש הממשלה לשנים רבות היה הון סן; במערכת הפוליטית יש דיונים על אופיה הדמוקרטי של השלטון. בבחירות 2023 מפלגתו זכתה ברוב גדול, ובהמשך העביר את השלטון לבנו, הון מאנט.

קמבודיה נמצאת בדרום־מזרח אסיה. היא גובלת במי ים ומדינות שכנות. המדינה גדולה ומשטחיה רובו מישורי. הנהר המקונג והאגם טונלה סאפ חשובים מאוד שם.

טונלה סאפ הוא אגם גדול. בקיץ המים מהמקונג נכנסים לאגם. בעונה היבשה המים חוזרים לנהר. בגלל זה יש שם הרבה דגים.

קמבודיה היא מולדת העם הקמרי. לפני אלפי שנים הייתה כאן אימפריה גדולה בשם אנגקור. אחר כך המדינה נחלשה והגיעה תקופה קשה. במאה ה־20 קמבודיה הייתה תחת שלטון קשה בשנות ה־70. בתקופה זו מתו הרבה אנשים. אחרי זה המדינה חזרה למצב רגיל יותר, והייתה עצמאות ובחירות.

חיים בקמבודיה כ־15 מיליון אנשים. רובם קמרים. רוב התושבים בודהיסטים. השפה שלהם היא קמרית. הרבה אנשים צעירים במדינה.

בצפון־מערב יש שרידי עיר עתיקה ומקדשים רבים. המקדש הידוע נקרא אנגקור ואט. הרבה תיירים באים לראות אותו.

קמבודיה חקלאית ברובה. מגדלים בעיקר אורז. גם דיג חשוב. בשנים האחרונות מגיעים הרבה תיירים.

יש בעיה של ניצול אנשים וחינוך לקוי. לפעמים ילדים ונערים מנוצלים בעבודות ולמטרות רעות. זו תופעה שממשיכים לנסות להילחם בה.

קמבודיה היא מונרכיה חוקתית, יש בה מלך אך החוק קובע את הכללים. היום המלך הוא נורודומ סיהאמוני.