קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: "קמח לפסח", כלומר קמח להכנת מצות; נקרא גם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת לפני חג הפסח. "מגבית" פירושה איסוף כסף או מזון כדי לחלק לעניים. המטרה היא לעזור למשפחות לקנות מצרכים כשרים לפסח.
פסח מייקר את עלויות המזון, ולכן נטבע מנהג לאסוף תרומות למען החלשים. ברמ"א מובא המנהג לערוך מגבית לקניית חיטים לעניים (להכנת מצות), והמנהג מוזכר גם במסורות קדומות, ויש הרואים מקורו בתלמוד הירושלמי. המגבית נחשבת חשובה, ופרנסי העיר הוסמכו לכפות השתתפות תושבים, גם תלמידי חכמים הרגילים להיות פטורים ממיסים.
בישראל השם משמש למגוון דרכי סיוע לקראת פסח. ארגונים מקומיים וארציים מנהלים את המגבית: עמותות רווחה, מועצות דתיות (גופים מקומיים לעניינים דתיים), מחלקות רווחה במועצות עירוניות, ועדות וארגונים גדולים. המאגד יכול להיות מקומי או ארצי, ולעיתים יש שיתופי פעולה בין גופים שונים.
התקציבים מגיעים מתרומות פרטים, מתרומות גופים ציבוריים, ומתקציבי מדינה המועברים למועצות דתיות ולעמותות דרך משרד הרווחה וקרנות שונות. החלוקה לנזקקים נעשית בצורות שונות: העברה ישירה של כסף, חלוקת סלי מזון, תלושי קנייה, סבסוד מוצרים ולעיתים מימון סדרי פסח ציבוריים. הלוגיסטיקה לרוב מתבצעת בהתנדבות.
בשנת 1998 עתר ארגון עדאלה לבג"ץ בטענה שהחלוקה מפלה את הציבור הערבי. בעקבות העתירה שונו קריטריונים, כך שמענים גם עמותות המחלקות סלי מזון לקראת חגי העדות הערביות והדרוזיות, עם פרסום מודעות בעיתונות הערבית. לקראת פסח 2014 הורה המשרד לענייני דת שמענקי קמחא דפסחא הניתנים דרך מועצות דתיות וחברה קדישא יינתנו רק למשפחות הרשומות במחלקות הרווחה המקומיות.
חברה קדישא (ארגון העוסק בין השאר בענייני קבורה) בתל אביב-יפו מחלקת תמיכות כספיות לקראת פסח. נכון ל־2006 היקף התמיכות היה כ־2.8 מיליון ש"ח. רוב המימון (כ־75%) הגיע מתקציב שוטף של החברה, המתקבל מתשלומים הקשורים לקבורה ולרכישת חלקות קבורה. הקריטריונים לחלוקה כללו בעיקר מספר ילדים גבוה במשפחה (כ־5, 6 ילדים) והכנסה נמוכה של פחות מ־1,500 ש"ח ברוטו לנפש, וכן אברכים שגלומם או לימודם בתל אביב. החברה מסבירה כי סיוע לנזקקים הוא חלק ממטרותיה, ומשולב בפעולות להנצחת נפטרים בעזרת תפילות ולימוד תורה.
קמחא דפסחא (ארמית: קמח לפסח, קמח להכנת מצות), נקראת גם מעות חיטין. זו מגבית צדקה. "מגבית" זה איסוף כסף ומזון כדי לעזור לאנשים עניים.
לפני פסח צריך לקנות מצרכים מיוחדים. רבנים כתבו שמקובל לאסוף תרומות כדי לעזור לעניים. פעם היו בעיר יכולים לכפות על אנשים לתרום.
בישראל ארגונים מקומיים וארציים עוזרים. מועצה דתית (גוף מקומי לדת) ומחלקת רווחה (שירות שמסייע למשפחות) משתתפים בזה. הממשלה נותנת חלק מהכסף דרך תקציבים ומשרדי רווחה.
העזרה ניתנת בצורות שונות: כסף, סלי מזון, תלושי קנייה, או סעד ציבורי בבוקר או בערב. המתנדבים אורזים לעיתים את הסלים.
בשנת 1998 עתר ארגון בשם עדאלה וטען שהתמיכות לא מחולקות שווה. אחרי זה שינו קריטריונים לכלול גם חגים של הקהילות הערביות והדרוזיות. בשנת 2014 הורה משרד הדת שחלק מהסיוע דרך מועצות דתיות וחברה קדישא יינתן רק למשפחות הרשומות במחלקות הרווחה.
חברה קדישא (ארגון שעוזר בענייני קבורה) בתל אביב-יפו נותנת כסף לקראת פסח. ב־2006 זה היה כ־2.8 מיליון ש"ח. רוב הכסף מגיע מתשלומים הקשורים לקבורה וממכירת חלקות קבורה. הסיוע ניתן בעיקר למשפחות עם ילדים רבים והכנסה נמוכה, או לאברכים שלומדים או גרים בתל אביב.