קאמיקזה (בקאנג'י: 神風, מילולית: "רוח אלוהית") הוא השם שניתן בטעות־מזמן למבצעי התאבדות של טייסים יפנים במלחמת העולם השנייה. הם התרסקו בכוונה למטוסים שלהם על ספינות בעלות הברית כדי לפגוע בהן.
ההתקפה המפורסמת הראשונה בוצעה ב-25 באוקטובר 1944. תשעה מטוסי זירו מדגם A6M7 בפיקוד סרן סאקי יוקיאו נשאו פצצות של 250 ק"ג. התקיפה הביאה לטביעת נושאת המטוסים USS Saint Lo ולנזקים בספינות נוספות.
לאחר מכן פותחו מטוסים מיוחדים למשימות התאבדות. יוקוסוקה MXY-7 Ohka (מטוס־טיל, כלומר מטוס שעמד להפוך לטיל מונחה על ידי טייס) נשא מטען נפץ כבד והוטל ממטוס אם. היו גם מטוסים פשוטים לבנייה וסירות מטען נפץ מאוישות.
המילה מורכבת מ׳קאמי׳ (אלוהות בשינטו) ו׳קאזה׳ (רוח). הביטוי שימש עוד במאה ה-13 כשם לטייפון שהציל את יפן מפלישה מונגולית.
הפסדים כבדים של יפן באוויר ב-1942, 1944, כולל במידוויי ובאיי שלמה, גרמו למחסור בטייסים מיומנים ובמטוסים מודרניים. אחרי נפילת סאיפאן ביולי 1944 חששו היפנים מפלישה לפיליפינים. תת־האדמירל טקיג'ירו אונישי הציע להשתמש בטקטיקה של תקיפות התאבדות כדי לעצור אוניות אמריקאיות.
באוקטובר 1944 הוקמה יחידת תקיפה מיוחדת (tokubetsu kōgekitai, "כוח התקפה מיוחד"). טייסים התנדבו למשימות התאבדות, ולקראת היציאה שרו שירים פטריוטיים.
יש דיווחים על התנגשות של מטוסים יפניים בסוף 1944 לפני הקמת היחידה הרשמית. התקיפה המיוחסת הראשונה שבוצעה על ידי יחידת הקמיקזה הובילה להטבעת ה-USS Saint Lo ב-25 באוקטובר. לאורך אימוץ הטקטיקה הותקפו גם אוניות בריטיות ואוסטרליות, בהן HMAS Australia שנפגעה קשות ויאנפה נפגעו אנשי צוות.
לאחר הצלחות ראשוניות הורחבה התוכנית. במהלך המלחמה בוצעו כ-2,800 תקיפות קמיקזה. התקיפות הגיעו לשיאן באפריל, יוני 1945, במיוחד בקרב אוקינאווה. שם השתתפו מאה־או־אלפי מטוסים והוטבעו או נפגעו קשה עשרות כלי שיט, בדרך כלל משחתות וספינות קטנות; נושאות מטוסים כבדות לא הוטבעו שם.
שיטות ההתקפה השתנו עם הזמן, כולל מטוסים מונעי רקטה שהוטלו ממטוסי האם. בצד השני פיתחו בעלות הברית נגנ״ים, יירוט אווירי ואמצעי אש כדי ליירט מטוסים אלה לפני הפגיעה.
ניסו גם להפעיל מטייסות קמיקזה נגד מפציצי B-29, אך זה הוכח כלא יעיל. מפציצים אלה היו מהירים, מזוינים והיו קשים לפגיעה על ידי מטוס אחד שנועד להקרבה.
לפי נתונים יפניים, הוקרבו 2,525 טייסי קמיקזה משורות הצי ו-1,387 מחיל האוויר של הצבא. טענות יפניות ציינו כ-81 אוניות טבעות ופגיעות ב-195 כלי שיט נוספים. לפי דוח של חיל האוויר האמריקני: בכ-2,800 תקיפות הוטבעו 34 ספינות, נפגעו כ-368 אחרות, נהרגו כ-4,900 מלחים ונפצעו מעל 4,800. נתונים אחרים מצביעים על מספר גבוה יותר של אוניות שנפגעו אנושות.
חלק מהטייסים סירבו לבצע פקודות התאבדות. גם קצינים בכירים הביעו הסתייגות וטענו שיש להשתמש בהתאבדות רק כמוצא אחרון. כמה מטוסים נכשלו משיקולים טכניים; נחקרו ומסופר על ניצולים ששבו אחרי המלחמה וסיפרו על ההתמודדות הרגשית.
יש מוזיאון לזכר טייסי הקמיקזה בכפר צ'יראן בקיושו. פסל לזכרם ניצב גם במקדש יסוקוני בטוקיו.
קאמיקזה (מילולית: "רוח אלוהית") הוא השם שנתנו לטייסים יפנים שהתרסקו בכוונה על ספינות בזמן מלחמת העולם השנייה. הם רצו לפגוע בספינות כדי לעצור את האויב.
ב-25 באוקטובר 1944, תשעה מטוסי זירו פגעו בנושאת מטוסים אמריקאית שנקראה USS Saint Lo. נושאת מטוסים = אונייה גדולה שממריאה ונוחתת עליהן מטוסים.
לאחר מכן היפנים בנו גם מטוס-טיל שנקרא Ohka. Ohka הוא מטוס שפעולתו דומה לטיל רקטי, והוא נשא מטען נפץ גדול.
התקיפות האלה התרחשו בעיקר ב-1944, 1945. התקפות הקמיקזה היו רבות, אלפי מטוסים השתתפו. כמה ספינות הוטבעו או נפגעו, והרבה אנשים נפצעו או נהרגו.
חלק מהטייסים לא רצו למות והסתייגו. היום יש מוזיאון קטן לזכרם בכפר צ'יראן וקשה לזכור את האירועים האלה בלי להרגיש עצב.
תגובות גולשים