קנאביס (המכונה גם מריחואנה, גראס או גאנג'ה) הוא חומר שמופק מצמח הקנאביס. בדרך כלל הכוונה לפרחי הצמח. הצורה המוכרת משמשת לעישון, אידוי או אכילה אחרי עיבוד. השפעת הקנאביס נמשכת בדרך כלל מספר שעות ומשפיעה על התחושות, החשיבה והקשב.
החומרים הפעילים העיקריים בצמח הם THC ו‑CBD. THC גורם להשפעה פסיכואקטיבית ועשוי לשנות את התודעה. CBD הוא מרכיב שפועל אחרת ולעתים משמש במוצרים רפואיים.
קנאביס יכול להעצים רגשות, לשנות תפיסה ולגרום להתמקדות מוגברת בדבר אחד. הוא גם מקטין חלק מתחום התודעה. אנשים תיארו תחושות של אופוריה, יצירתיות או רגיעה, ולעיתים תחושות של חרדה ופאניקה.
ההשפעות התלויות במינון, בזן הצמח ובאדם עצמו. צריכה נמוכה עלולה להרגיע, ואילו צריכה גדולה עלולה לגרום לחוסר התמצאות, פרנויה, התקפי פאניקה ושינויים במצב הרוח.
המחקר הגדול של האקדמיה הלאומית (2017) סיכם עשרות שנים של מחקרים. ממצאים חד־משמעיים הראו שעישון קנאביס מעלה את שכיחות דלקת הסימפונות. יש ראיות מתונות לקשר בין שימוש כבד לירידה קוגניטיבית, לעלייה בסיכון להפרעות מצב רוח ולמחשבות אובדניות בחלק מהמשתמשים. גם נמצא קשר בין שימוש כבד בקנאביס חזק לבין סיכון מוגבר להופעת תופעות פסיכוטיות אצל צעירים.
עם זאת, יש גם ראיות ברורות לשימושים רפואיים: הקנאביס מסייע בכאב כרוני אצל מבוגרים, משפר תסמינים של טרשת נפוצה ומפחית בחילות והקאות הנגרמות על ידי כימותרפיה.
מחקרים מראים כי עוצמת החומר עלתה בעשורים האחרונים. העלייה בחוזק עשויה להסביר תופעות חדות יותר בקרב מתבגרים.
יש מחלוקת ציבורית ומדעית גדולה. חלק מהמחקרים מראים השפעות שליליות, בעיקר אצל צעירים ובמשתמשים כבדים. אחרים מדגישים את היתרונות הרפואיים ואת הקושי להוכיח סיבתיות כשיש שימוש משולב באלכוהול או טבק.
חלק מהמחקרים מצביעים על כך ששימוש קבוע בקנאביס יכול להיות מקושר לשימוש בחומרים אחרים. יש גם טיעון הפוך: היות הקנאביס בלתי‑חוקי מקשרת את המשתמשים לסוחרים פליליים, וזה עלול לחשוף לסמים קשים.
שימוש בקנאביס ידוע מאז העת העתיקה. הוא שימש בטקסים דתיים ובהקשרים רפואיים בעיקר בהודו ובמזרח התיכון. באמצע וימי הביניים השימוש התפשט, ובמאות ה‑19, 20 הגיע גם לאירופה ולארצות הברית. במאה ה‑20 החלו איסורים רבים, ובמאה ה‑21 נפתחו דיונים על אי‑הפללה ולגליזציה.
קנאביס נצרך בעישון (סיגריה), באידוי (מכשיר מחמם ללא בעירה) ובאכילה (מוצרים מבושלים בחמאה עם קנאביס). יש שמנים ותמציות מרוכזות (למשל שמן חשיש), שהם חזקים יותר. חומר הגלם מכיל THCA, שהופך ל‑THC רק בחימום; לכן לעישון ואידוי השפעה ברורה יותר מאשר לאכילה קרה.
ברוב המדינות הקנאביס נאסר במאה ה‑20. בעשורים האחרונים מדינות רבות שינו מדיניות: יש מדינות שמאפשרות שימוש רפואי, אחרות מאמצות אי‑הפללה או לגליזציה חלקית. דוגמאות בולטות: הולנד (אי‑הפללה מעשית), אורוגוואי (לגליזציה מלאה), וקנדה (רגולציה פדרלית מאז 2018).
בישראל שימוש רפואי מוסדר. היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות פועלת להסדרת האספקה. מאמצי רפורמה ודיונים על הפחתת אכיפה כלפי משתמשים לצריכה עצמית התקיימו בעשור האחרון.
420 הוא סמל בתרבות הקנאביס. רבים חוגגים עישון קנאביס ב‑20 באפריל (4/20 בפורמט תאריכים אמריקאי).
קנאביס רפואי ניתן באישור רופא למטופלים שעבורם יש אינדיקציה רפואית. המוצרים הרפואיים מבוקרים, ולעתים מכילים יחס שונה של THC ו‑CBD.
צעירים עד גיל כ־25 בסיכון גבוה יותר להשפעות שליליות על ההתפתחות המוחית. שימוש תכוף עלול לפגוע בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי. יש גם אפשרות להתמכרות פסיכולוגית, אם כי שיעור ההתמכרות בקנאביס נמוך יותר מזה של טבק ואלכוהול. מומלץ להתעדכן במחקרים ולהיות זהירים במיוחד בגיל הנעורים.
קנאביס הוא צמח שממנו מכינים חומר שאנשים מעשנים או אוכלים. לפעמים משתמשים בו גם כתרופה.
החומר החזק בו נקרא THC (מסביר: מרכיב שגורם לשינוי בהרגשה ובמחשבה). עוד מרכיב נקרא CBD (מסביר: משכך שנמצא גם בתרופות).
קנאביס משנה איך מרגישים וחושבים. הוא יכול להרגיע ולגרום לצחוק. לפעמים הוא מפחיד וגורם לחרדה.
ההשפעה יכולה להיות קצרה, כמה שעות. במינון גבוה אנשים עלולים להרגיש מבולבלים, מפוחדים או לא להבין איפה הם.
שימוש רב עלול לפגוע בזיכרון וביכולת להתרכז. אצל צעירים זה עלול להקשות על הלמידה. יש גם שימושים רפואיים, למשל להקל בכאב ולמנוע בחילות אחרי טיפולים מסוימים.
אפשר לעשן קנאביס, לאדות אותו (חימום בלי בערה) או לאכול אותו בתוך עוגיות ומאפי חמאה. יש גם שמנים מרוכזים.
במדינות רבות השימוש אסור. יש מדינות שמאפשרות שימוש רפואי בלבד. בישראל משתמשים בקנאביס רפואי בחוק, אחרי אישור רופא.
420 הוא מספר שקשור ליום שבו חלק מהאנשים חוגגים ועשנים קנאביס. זה הפך לסמל בתרבות הקנאביס.
המוח של בני נוער עוד מתפתח. לכן קנאביס עלול לפגוע בלמידה ובהתנהגות. אם מישהו מציע שימוש, כדאי לדבר עם מבוגר אמין או רופא.
תגובות גולשים