קנצ'וגה היא עיירה בגליציה (אזור היסטורי בדרום‑מזרח פולין), לא רחוקה מטרנוב. היא התחילה ככפר בבעלות אצילים, והוענקה לו זכויות עיר בשנת 1441. זכויות עיר פירושן מעמד רשמי שכלל אפשרויות מסחר וממשל בעיר.
בסוף המאה ה-15 העיירה נפגעה קשה מפלישת הטטרים. לאחר חלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה קנצ'וגה בגליציה האוסטרית. כיום העיר מהווה מרכז של מועצה אזורית שכוללת כמה יישובים, ביניהם ליפניק.
התיעוד הראשון על ישיבת יהודים בקנצ'וגה הוא מהמאה ה-16. הקהילה הייתה מעורבת מבחינת אורחות החיים: חיו בה חסידים (קבוצה דתית), מתנגדים (יריבים תנועתיים של החסידים) וגם יהודים חילוניים. בתנועות הציוניות המקומיות דומיננטית הייתה בית"ר (תנועה ציונית לאומית).
בין שתי המלחמות גרו בקנצ'וגה כ-967 יהודים, כמעט מחצית מתושבי העיר. במלחמת העולם השנייה, עם הכיבוש הנאצי, נאלצו תושבים יהודים לשלם סכומי כופר ועבדו בעבודות כפייה. בקיץ 1942 נערכה אקציה: יהודי העיירה רוכזו בבית הכנסת ונשלחו למחנה מעבר בפלקיניה. שם בוצעה סלקציה; חלק נשלחו למחנות עבודה וכ-אחרים נשלחו בקרונות משא למחנה ההשמדה בלז'ץ. כמה שנמלטו מהאקציה נרצחו ביערות בסביבה.
אחרי השואה, בליל הסדר תש"ה (1945), נרצחו 13 יהודים שחזרו לעיירה בידי פורעים פולנים לאומנים. בין יוצאי קנצ'וגה בישראל בולטים מאיר יערי ובנימין זיגל.
קנצ'וגה היא עיירה (עיר קטנה) בפולין, ליד העיר טרנוב. פעם היא הייתה כפר של אצילים. בשנת 1441 קיבלה מעמד של עיר.
מאוחר יותר העיירה נפגעה מפלישה של הטטרים. אחרי חלוקת פולין היא הייתה חלק מגליציה (אזור שהיה תחת שלטון אוסטרי). היום היא מרכז של כמה יישובים, כולל ליפניק.
יהודים גרו בקנצ'וגה כבר במאה ה-16. לפני המלחמה חיו שם כ-967 יהודים. זה היה כמעט חצי מתושבי העיירה.
אנשי הקהילה היו מעורבים; היו שם חסידים (אנשים דתיים) ומתנגדים (אנשים דתיים אחרים). תנועת בית"ר הייתה פעילה ותומכת ברעיון של מדינה ליהודים.
במלחמת העולם השנייה רבים מהיהודים נלקחו למחנות. חלקים מהם נשלחו למחנות עבודה, וחלקים אחרים נהרגו במחנות השמדה, כולל בלז'ץ. אחרי המלחמה, בליל הסדר 1945, 13 יהודים שחזרו לעיירה נרצחו.
מאנשי קנצ'וגה שעלו לישראל ידועים מאיר יערי ובנימין זיגל.
תגובות גולשים