קסטלוריזו (ביוונית Μεγίστη, מייסטי, בטורקית Meis, באיטלקית Castelrosso) הוא אי יווני קטן במזרח הים התיכון. הוא חלק מאיי הדודקאנס, במחוז דרום הים האגאי ביוון. האי שוכן כ-1.3 ק"מ מחוף טורקיה וכ-110 ק"מ מזרחית לרודוס. שמו היווני מייסטי משמעותו "הגדול ביותר", אך שטחו קטן מ-10 קמ"ר והוא הקטן מבין 12 האיים העיקריים בארכיפלג הסמוך לחוף הטורקי.
יש כמה השערות לגבי השם "קסטלוריזו". ההברה "קסטלו" נובעת מהמילה האיטלקית לטירה. היבט ה"ריזו" יכול להיות שיבוש של המילה האיטלקית ל"אדום" (rosso), כביטוי לצבע סלעי החוף או לשלט האצולה של שלטון ההוספיטלרים (אחוות אבירים) ששלטו כאן. גם נטען שהשורש היווני "ריזון" מתאר מדרון ההר שעליו הוקמה הטירה, או שמדובר בשיבוש צרפתי שמשמעותו "אופק".
האורך של האי כ-6 ק"מ, רוחבו כ-3 ק"מ, ושטחו סביב 9.2 קמ"ר. העיירה היחידה היא אגיוס סטפנוס, במפרץ הפונה לחוף הטורקי. האי הררי, עם חופים סלעיים ומצוקים, ולכן קשה לגישה ממקומות מסוימים. על אדמת הגיר גדלים עצי זית, גפנים ושעועית. אין באי מקור מים נובע טבעי.
אגיוס סטפנוס היא עיירה קטנה. כמה בתים משקיפים לנמל, וחלק מהבתים הרוסים. יש מבני ציבור מעניינים, כמו "בניין המשלחת" (1926) שעיצב האדריכל האיטלקי פיורסטנו די פאוסטו. סמוך לו עומד מסגד לא פעיל ויש מספר כנסיות. במזרח פועל הנמל המסחרי.
מהעיירה עולה דרך אל טירת אבירי רודוס, שנמצאת בהריסותיה. כתובת דורית בין ההריסות מעידה על מבצריות במקום כבר בתקופה הקלאסית. פועל מוזיאון מקומי ושורות של מערות קבורה עתיקות בחולות הגיר.
מערבית לעיירה גבעת ויגיה, גובהה 270 מ', ועליה שרידי טירה יוונית. ה"מערה הכחולה" בדרום־מזרח האי היא אתר טבע מרהיב. המערה באורך כ-45 מ', רוחב כ-25 מ' וגובה כ-25 מ'. אור השמש שנכנס אליה משתקף במים ויוצר צבע כחלחל. הכניסה למערה כמעט על פני הים, ויש להגיע אליה בסירה בלבד.
בסוף המאה ה-19 תושבי האי הגיעו לשיא של כ-15,000 תושבים. אז שימש האי כנמל מסחרי בין אנטוליה וביירות. הסחורות כללו פחם ועצי אורן מאנטוליה, ואורז, סוכר וקפה ממצרים. על האי פעלה תעשיית פחם ועץ, ששימשה למשל לעישון נרגילות באלכסנדריה. תקופת המסחר הזאת דעכה במאה ה-20 אחרי נפילת האימפריה העות'מאנית וגירוש היוונים מאנטוליה ב-1923. בדצמבר שנות העשרים ירדה האוכלוסייה לכמה אלפים. בשנת 2001 מנתה האוכלוסייה כ-406 איש.
הממשלה היוונית מעניקה סובסידיות לתושבים כדי לעודד יישוב האי ולחזק טענות ריבוניות מול טורקיה.
האזור יושב כבר בתקופה הדורית, אז נקרא האי "מגיסטה". בתקופה ההלניסטית נשלט בעיקר על ידי רודוס. בתקופה הביזנטית היה חלק ממחוז האיים, ובימי הביניים התחרו עליו ביזנטים וטורקים.
בשנת 1306 כבשו את האי ההוספיטלרים (אחוות אבירים) מירושלים. הם בנו מחדש טירה והשתמשו בה לעתים ככלא לאבירים סוררים. ב-1440 כבש את האי הסולטאן ג'מאל א-דין ממצרים והרס את הטירה. כעבור עשור אלפונס החמישי מאראגון שינה את השליטה ובנה את הטירה מחדש. ב-1512 נכבש על ידי הסולטן העות'מאני סולימאן המפואר.
במהלך המאות הבאות עברו שליטה ונציה והעות'מאנים לסירוגין. תושבים הצטרפו במידה חלקית למלחמת העצמאות היוונית, אך האי נשאר תחת העות'מאנים עד המאה ה-20.
במאה ה-20 נרשמו תנועות מקומיות לעצמאות ובסופו של דבר הועבר האי לאיטלקים ב-1921. בתקופת שנות ה-30 הוא שימש לעתים כתחנת נחיתה למטוסים. במלחמת העולם השנייה היו ניסיונות כיבוש בריטים ב-1941, אחריהם כבש הבריטים את האי ב-1943, ואז נכבש על ידי הגרמנים ב-1944. פיצוץ במאגר דלק ותחמושת החריב חלק גדול מהבתים, והתושבים הועברו למחנה פליטים בשם נוסייראת. אחרי המלחמה, החלטת ועידת פריס ב-1947 העבירה את איי הדודקאנס לריבונות יוון, והאיים הוחזרו ב-7 במרץ 1948.
בעשורים האחרונים האי חזר למודעות הציבור אחרי הסרט זוכה האוסקר "מדיטרנאו", מה שהגביר אליו עניין ותיירים.
קסטלוריזו (ביוונית מייסטי, בטורקית Meis) הוא אי קטן של יוון במזרח הים התיכון. הוא קרוב לחוף טורקיה. השטח שלו קטן מ-10 קמ"ר.
שמו קשור במילה "טירה". חלק מההסברים מדברים על צבע אדמדם של הסלעים.
האורך כ-6 ק"מ, הרוחב כ-3 ק"מ. יש בו עיירה אחת, אגיוס סטפנוס. האי הררי ויש בו חופים סלעיים. בצמחים גדלים עצי זית וגפנים. אין באי מעיין טבעי למים.
בעיירה יש בתים, נמל קטן ומוזיאון. יש שרידי טירה ישנה מעל העיירה. ליד העיירה נמצאות מערות קבורה עתיקות.
על האי יש גבעה בשם ויגיה, בגובה 270 מטר. המערה הכחולה היא מראה מיוחד. המים והאור יוצרים צבע תכלת יפה. כדי להיכנס אליה צריך סירה, כי הכניסה נמוכה מעל פני הים.
לפני יותר ממאה שנים חיו על האי הרבה אנשים, עד כ-15,000. האי שימש אז כנמל לסחורות כמו פחם. אחרי אירועים ברחבי האזור נעלמו רוב העסקים והתושבים. בשנת 2001 חיו שם כ-406 אנשים.
האי נשלט בזמנים שונים על ידי דתים ומדינות שונות. ב-1306 הגיעו ההוספיטלרים (אבירים) ובנו טירה. מאוחר יותר שלטו כאן העות'מאנים ואז מדינות אירופיות שונות. במלחמת העולם השנייה האי עבר מצבים קשים, וחלק מהבתים הוחרבו. ב-1948 הועבר האי ליוון. היום האי מושך תשומת לב בגלל סרט קולנוע שנעשה בו.
קסטלוריזו הוא מקום קטן ומעניין. יש בו טבע מיוחד, חורבות ישנות וסיפורים היסטוריים.
