קסטרו (צ'ילה)

קסטרו היא עיר צ'יליאנית על החוף המזרחי של אי צ'ילואה, במחוז לוס לאגוס. היא נמצאת כ־1,200 ק"מ דרומית לסנטיאגו. בעיר גרים כ־40 אלף תושבים. כלכלתה נשענת בעיקר על תיירות, דיג וחקלאות.

כשספרדים הגיעו לצ'ילואה ב־1540, האי כבר ישבוהו בני הוויליצ'ה. הוויליצ'ה השתייכו לתרבות המאפוצ'ה, תרבות ילידים מהאזור. ב־12 בפברואר 1567 ייסד מרטין רואיס דה גמבואה את העיר בשם סנטיאגו דה קסטרו. המיקום נבחר מתוך שיקולי הגנה, זמינות מים טובים וגילוי זהב בכמויות קטנות בקרבה. בשנת 1600 השתלט לזמן קצר ההולנדי בלתזר דה קורדס, בסיוע ילידי האי. ב־1788 איבדה העיר את מעמדה כבירת האי לטובת אנקוד, ורק ב־1982 שבה לשמש כבירה.

בקסטרו יש מוזיאונים וכנסיית אפוסטול סנטיאגו. הכנסייה הוכרה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, ארגון שמגן על אתרים חשובים. הגאות והשפל הקיצוניים בחופים מושכים תיירים. בתי הדייגים נבנו על כלונסאות, עמודים שמרימים את הבתים מעל המים, כדי להתמודד עם הפרשי מפלס הים. בסמוך לעיר נמצא הפארק הלאומי צ'ילואה.

קסטרו היא עיר בצ'יליאה. היא נמצאת על אי שנקרא צ'ילואה. העיר רחוקה כ־1,200 ק"מ מסנטיאגו. פה גרים כ־40 אלף אנשים. רוב האנשים עובדים בתיירות, בדיג ובחקלאות.

לפני שהספרדים הגיעו ב־1540, חיו על האי בני ויליצ'ה. הוויליצ'ה היו חלק מתרבות שנקראת מאפוצ'ה. ב־12 בפברואר 1567 הקים מרטין רואיס דה גמבואה את העיר. ב־1600 הגיע הולנדי בשם בלתזר דה קורדס וכבש את העיר לזמן קצר. ב־1788 העיר הפסידה את היותה בירה לעומת אנקוד. בשנת 1982 היא חזרה להיות בירת האי.

בקסטרו יש מוזיאונים וכנסייה מפורסמת בשם אפוסטול סנטיאגו. הכנסייה מוגנת על ידי אונסק"ו (ארגון ששומר על מקומות מיוחדים). הים באזור משנה את מפלסו חזק. לכן בנו בתי דייגים על כלונסאות, עמודים מעל המים. ליד העיר יש פארק לאומי שנקרא צ'ילואה.