קסם (אשליה)

קסם הוא פעלול שמציג משהו שנראה בלתי אפשרי על פי ההבנה הרגילה של העולם. ההסבר שלו הוא בדרך כלל זריזות של המבצע (פעולת יד מהירה ומדויקת שמסתירה את האמת) או תחבולה אחרת שניתנת להסברה במסגרת הידע המדעי. זאת בניגוד לכישוף, שמציין מעשים שטוענים לכוחות על-טבעיים שהמדע לא מסביר.

קסם נעשה בעיקר למטרות בידור. הוא מוצג על הבמה, במופעי רחוב ובמסיבות. דוגמה ידועה היא שליפה של ארנבון או יונה מתוך כובע ריק. יש גם תעלולים מפורסמים כמו תעלול החבל ההודי.

המילה "קסם" בעברית הגיעה מהמילה היוונית "מאגיה" (μαγεία). בתקופות עתיקות יש התייחסויות רבות לפולחנים ולמעשי קסם. פליניוס הזקן הזכיר קוסמים וביקורת על אמונות שונות כבר במאה הראשונה לספירה. לאורך ההיסטוריה רעיונות על כוחות ומעשים מסתוריים הופיעו בתרבויות רבות.

מהמאה ה-15 ואילך אירופה חוותה גל של ציד מכשפות. רבים, בעיקר נשים, נעצרו, נשפטו ונענשו בעקבות האשמות הקשורות לכישוף ומעשים על-טבעיים. התופעה פחתה ככל שהמדע התקדם ומאמץ האמונה בכישוף ירד במאות שלאחר מכן.

בסוף המאה ה-16 פורסם ספר ראשון שהסביר קסמים במובן המודרני: כמופעי בידור שנועדו להדהים קהל. במאות ה-17 וה-18 הופיעו ספרים נוספים, ובירידים היו מופעי קסמים פופולריים. במאה ה-19 הופיעו תיאטראות קסמים מקצועיים, וב-1845 ז'אן רובר-אודן נודע כמי שפתח תיאטרון קסמים בפריז.

מופעי הקסם המודרניים כללו אמנים כמו הארי הודיני, שפרסם גם מילים על בריחה ועל פעלולים, ולאחר מכן קוסמים מפורסמים כמו דייוויד קופרפילד. סגנונות שונים התפתחו: מופעי במה גדולים עם ארגזים ו"ריחוף"; קסמי תקריב (Close-Up Magic), שנעשים קרוב מאוד לקהל ומשתמשים בזריזות ידיים; וקסמי רחוב שמתבצעים ללא הכנה.

עוד נולדו מופעים המדמים כוחות על-טבעיים, כמו כיפוף כפיות, טלקינזיס (הזזת חפצים מרחוק), טלפתיה וחיזוי העתיד. מנטליסט (מישהו שיוצר אשליה של קריאת מחשבות) משתמש בטכניקות כמו סוגסטיה, החדרת מחשבה, כדי ליצור רושם של יכולות על-טבעיות.

בהלכה היהודית המושג שונה במקצת. האיסור שבכתב הוא על "קֹסֵם קְסָמִים", מעשי ניבוי עתידות שנעשים לאחר ריכוז באמצעים מסוימים. חז"ל אסרו גם לפנות לקוסם לקבלת עצה. יש דיון רב בספרות ההלכתית על מעשי אחיזת עיניים (פעלולים); חלק מהפוסקים ראו בכך איסור חמור, אחרים הביעו סייגים רק אם מנסים להציג זאת כסמכות אלוהית.

למרות שהמדע רואה קסם כשילוב של אשליה ומיקוד קשב, לאורך השנים היו אנשים שטענו לכוחות על-טבעיים ממשיים. ג'יימס רנדי, קוסם וסקפטי, השתמש במוניטין שלו כדי לחשוף טענות כזב על כוחות על-טבעיים. הוא הוביל תכניות טלוויזיה ויצר את אתגר מיליון הדולר, שבו הציע פרס למי שיוכיח יכולות על-טבעיות בתנאים מבוקרים. איש לא עמד באתגר, ואחת הדוגמאות המפורסמות הייתה בקשת ההוכחה מאורי גלר, שסירב להשתתף.

קסם הוא פעלול שעושה קוסם. פעלול (תעלול) נראה בלתי אפשרי, אבל הוא תוצאה של זריזות ותעלול.

קסמים עושים בשביל לשעשע קהל. קוסם יכול לשלוף ארנבון מהכובע. יש גם קסמי רחוב ותעלולים על הבמה.

המילה קסם הגיעה מ"מאגיה" ביוונית. בעבר אנשים האמינו בכישוף (כישוף = כוח על-טבעי שאנשים חשבו שהוא אמיתי). במאות קודמות רבים האשימו אנשים בכישוף ונענשו קשה. אחר כך, כשהמדע התפתח, האמונות האלה פחתו.

באמצע המאה ה-19 הופיעו תיאטראות קסמים. קוסמים מפורסמים הם הארי הודיני ודמויות מודרניות שעושים קסמים בטלוויזיה.

יש סוגים שונים של קסמים: מופעי במה גדולים, קסמי תקריב שנעשים מאוד קרוב לקהל, וקסמי רחוב.

מנטליסט (אדם שנראה כאילו קורא מחשבות) משתמש בשיטות כדי לתת רושם של יכולת לקרוא את המחשבות.

בהלכה יש איסור על מעשים של "קוסם קסמים", מעשים שנראים כניבוי עתידות.

חלק מהאנשים טענו שיש להם כוחות מיוחדים. קוסם בשם ג'יימס רנדי הראה שפעמים רבות אלה היו תעלולים. הוא גם הציע פרס גדול למי שהוכיח כוח על-טבעי. אף אחד לא זכה בפרס.