קעילה הייתה עיר־ממלכה כנענית, הנזכרת כבר במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה־14 לפני הספירה בשם "קילתא".
היא מופיעה גם בספר יהושע כאחת מערי השפלה בנחלת שבט יהודה, לצד נציב.
האתר מזוהה היום עם תל קילא, כ־12 קילומטרים מצפון־מזרח לבית גוברין בשפלת יהודה. אוסביוס הזכיר את הזיהוי כבר בתחילת המאה ה־4.
לפי ספר שמואל א', דוד המלך הציל את קעילה מהפלשתים. הפלשתים היו עם ימי ששכן באזור החוף.
העיר לא הייתה אסירת תודה: יושביה רצו למסור את דוד לשאול. דוד פעל לאחר שישאל את ה' באמצעות האפוד, בגד כהנים ששימש גם לכלי ייעוץ דתי, ונמסר לו ששאול יגיע והאנשים ימסרו אותו.
דוד קם עם כשש מאות לוחמים ונמלט מקעילה, ושאול לא הספיק לתפוס אותו.
בזמן שיבת ציון שימשה קעילה כבירת פלך. בתקופת המשנה והתלמוד הייתה העיר מפורסמת בתאנים המיוחדות שלה, שנקראו "דבלה קעילית".
קעילה הייתה עיר עתיקה. מכתבי אל-עמארנה הם מכתבים מצריים עתיקים מהמאה ה־14 לפני הספירה. שם העיר נרשם שם כ"קילתא".
העיר מזוהה היום עם תל קילא. זה כ־12 ק״מ מצפון־מזרח לבית גוברין.
דוד המלך נלחם בפלשתים. הפלשתים היו עם שכנים עוינים.
דוד הציל את קעילה. אבל אנשים בעיר רצו למסור אותו לשאול.
דוד שאל את הכהן אביתר בעזרת האפוד. אביתר הוא כהן; האפוד הוא בגד מיוחד לכהנים.
דוד וברוב לוחמיו ברחו מקעילה. מאוחר יותר קעילה הייתה מרכז מנהלי והייתה ידועה בתאנים מיוחדות בשם "דבלה קעילית".
תגובות גולשים