קציר הוא יישוב קהילתי (יישוב שבו התושבים מארגנים את החיים הקהילתיים במשותף) מדרום לנחל עירון, ברכס אמיר. היישוב כולל שתי גבעות עיקריות: הגבעה המערבית והגבעה המרכזית. הגבעה המזרחית נמצאת בבנייה כיום. לעתים קוראים לקציר ככפר אמנים, בגלל קהילת האמנים שהתפתחה בו.
בשקע המערבי של הרכס, ליד היישוב, נמצא האתר הארכאולוגי אל-אחוואט. במקום חשפו שרידים של יישוב מתקופת התנחלות השבטים בארץ כנען (תקופה קדומה בה צמחה המגורים באזור).
היישוב הוקם במאי 1982 על אדמות הסוכנות היהודית, כיישוב קהילתי שבו התושבים שייכים לאגודה שיתופית (ארגון משותף של התושבים). הקמתו הייתה חלק מתוכנית עירון להקמת יישובים באזור. בתחילת הדרך נבנו בתים בסגנון קרוואנים, שנשארו עד היום בחלק המזרחי, הקרוי קריית האומנים. רבים מתושבי הקבע המקוריים היו אקדמאים שעבדו מחוץ ליישוב.
בעת התכנון נקרא המקום מצפה ברקאי ב', ועד מהרה קיבל את שמו קציר. תוכנית מתאר ראשונית משנת 1981 ייעדה את היישוב לכ-30 משפחות. בהמשך, ב-1987 וב-1994 אושרו תוכניות מקיפות להרחבה, שהרחיבו את אזורי הבנייה והגדירו את הגבעה המזרחית לשכונה עתידית. עבודות הפיתוח בגבעה המזרחית החלו באוקטובר 2015.
בשנת 1990 נבנתה מדרום־מזרח לגבעה המערבית הגבעה המרכזית, על ידי משרד הבינוי והשיכון, כדי לספק דיור לעולים מברית המועצות לשעבר. במשך שנים רוב התושבים שם היו עולים חדשים.
בשנים הראשונות נשמרה מדיניות קבלה שאפשרה בפועל מכירת קרקעות ליהודים בלבד. בשנת 1995 עתרו עאדל ואימאן קעדאן לבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק) וטענו שמדובר באפליה. בפסק דין משנת 2000, הידוע כבג"ץ קעדאן, נקבע שאזרחים לא־יהודיים יורשו גם הם לרכוש קרקע ויחידות דיור ביישוב. חלק מתושבי באקה אל-גרבייה מימשו זכות זו והחלו בתהליכים לקבלת היתרי בנייה.
בשנת 1998 נערכו הבחירות הראשונות לראשות המועצה המקומית קציר-חריש. לפני כן ראש המועצה היה ממונה מטעם הממשלה. הנבחר בבחירות הראשונות כיהן בין 1998 ל-2003.
בתחילת דרכו השתייך קציר למועצה אזורית מנשה. ב-1992, במסגרת איחוד רשויות, הוכלל קציר יחד עם חריש במועצה מקומית בשם טל-עירון. ב-1995 שונה שם המועצה לקציר-חריש. ב-2012, לאחר קידום מעמד חריש לעיר, הופרד קציר מחריש וחזר לשיפוט המועצה האזורית מנשה.
על הגבעה המערבית, ליד בית הספר של היישוב, נמצאו שרידי חווה חקלאית מהתקופה הרומית. האתר, המכונה שומרה, אומץ על ידי תלמידי בית הספר במסגרת תוכנית חינוכית של רשות העתיקות.
קציר הוא כפר קטן על רכס אמיר, דרומית לנחל עירון. הכפר שוכן על שתי גבעות עיקריות. גבעה מערבית וגבעה מרכזית. גבעה מזרחית בבנייה.
יש אנשים שעושים אמנות בכפר, לכן קוראים לו גם כפר אמנים. על המדרון המערבי של הרכס נמצא אתר עתיק בשם אל-אחוואט. שם מצאו שרידים של יישוב עתיק מימי כנען. (כנען = תקופה מאוד ישנה בארץ.)
קציר הוקם במאי 1982 על קרקע של הסוכנות היהודית. זה התחיל כיישוב קהילתי. יישוב קהילתי זה כפר שבו אנשים עובדים ביחד ומקבלים חברים בקבוצה.
בתחילה בנו בתים בסגנון קרוואנים. חלק מהם נותרו והפכו לחלק של קריית האומנים. ב-1990 נבנתה הגבעה המרכזית כדי להכניס עולים רבים מברית המועצות לשעבר. ב-2000 החליט בית המשפט שאזרחים לא יהודים גם יכולים לקנות קרקע בכפר.
קציר היה שייך למועצה אזורית מנשה. במשך תקופה היה חלק מהמועצה קציר-חריש. ב-2012 הופרד וחזר להיות תחת מועצה אזורית מנשה.
ליד בית הספר נמצאה חווה רומית עתיקה. קוראים לה שומרה. תלמידי בית הספר טיפלו באתר כחלק מתוכנית לימודית.