קרב אלעשה התרחש באפריל 160 לפנה"ס בין כוחות החשמונאים לכוחות הסלאוקיים באזור רמאללה. בקרב הזה הובסו המורדים ויהודה המכבי נהרג, אך אחיו יונתן ושמעון המשיכו להנהיג את המרד ולהפוך אותו ללוחמת גרילה (מלחמה שבה פועלים בחטיבות קטנות במדבר ובשטחים קשים).
לאחר ניצחון יהודה בקרב חדשה, שלטון החשמונאים התפשט ברוב יהודה. יהודה גם כרת ברית עם רומא, שהייתה בעיקר סימלית אך עוררה חשש בסוריה. בתחילת 160 לפנה"ס דמטריוס הראשון שלח את המצביא בקכידס, בלווי אלקימוס הכוהן, לדכא את המרד.
המפקד הסלאוקי היה בקכידס, תוארו המתוארך כ"מושל בעבר הנהר" שנוי במחלוקת במחקרים. הוא כבר פיקד בעבר ביהודה והיה מפקד מנוסה ומוכר בכישורי הנהגה.
על פי ספר מקבים א' הצבא הסלאוקי מנה כ-20,000 רגליים ו-2,000 פרשים. קיימת תמיהה לגבי מספר הלוחמים היהודיים: המסופר הוא 800 איש, אך החוקרים רואים סבירות למספר גדול יותר, כ-3,000. בצבא הסלווקי היו פלנקס (מערך רגלים כבד), פרשים וכוחות קלים כמו קשתים וקלעים (סוגי לוחמים שמיירטים ירי מרחוק).
המחנות היו קרובים זה לזה: הסלווקים חנו בבאירה ויהודה באלעשה, כקילומטר וחצי זה מזה. השטח הוא רמה מתונה סביב רמאללה, מתאים לתנועת פלנקס ופרשים. יהודה העדיף לעמוד לקרב כדי להגן על הכפרים ולמנוע מרדף לכיוון ירושלים.
הסלווקים פתחו במערך ה"הלניסטי" הרגיל: פלנקסים במרכז, פרשים באגפים וכוחות קלים מלפנים. הקרב נפתח בקליעת ירי של קשתים וקלעים. אז יהודה ו"כל אמיצי הלב" באגף השמאלי פרצו נגד פרשי האגף הימני בכוונה לפגוע בבקכידס עצמו. יהודה הצליח לדחוק את האגף הזה ואף רדף את בקכידס הרחק, אך באגף השני של החשמונאים נחלש ההכרע והסלווקים תמרנו בתנועת מלקחיים. בסופו של דבר כותרו כוחות החשמונאים, הקרב נמשך שעות רבות ויהודה נהרג. אחיו יונתן ושמעון חילצו את גופתו וקברו אותו במודיעין, ואחיו יונתן קיבל את הנהגת המרד.
לקרב הייתה השפעה מיידית: הסלווקים קיבלו שליטה על מרכזי אוכלוסייה רבים לזמן מה. המורדים איבדו מעמד במעוזים ההרריים ונאלצו להתארגן מחדש במדבר תקוע ולעבור ללוחמת גרילה. בקכידס חיזק את קו המבצרים סביב ירושלים וניסה לדכא את המרד בעודו נמשך בעשור הבא. למרות הדיכוי, כוחם של החשמונאים הלך וגדל, בתוך כעשר שנים מונה יונתן למושל, ובשנת 142 לפנה"ס השיגו החשמונאים עצמאות יהודה.
התיאור המרכזי של הקרב מופיע בספר מקבים א'. יוספוס משתמש במקורות אלה אך משנה פרטים. יש מחלוקות מדעיות לגבי גודל הכוחות ומיקומי השדה המדויקים.
קרב אלעשה נעשה באפריל 160 לפנה"ס ליד רמאללה. זה היה הקרב האחרון של יהודה המכבי.
יהודה והמורדים שלטו בחלקים גדולים של יהודה אחרי ניצחון קודם. השליטים הסורים שלחו את בקכידס עם צבא גדול כדי לכבות את המרד.
הסלווקים הביאו כוחות רבים: רגליים וכמה אלפי פרשים (סוסים עם לוחמים). החשמונאים היו קבוצה קטנה יותר, והמספרים נאבקים במחקר.
המחנות היו קרובים. השטח היה רמה, מתאים לפרשים ולקבוצות חיילים צפופות שנקראות פלנקס (קו חיילים שעמודים קרובים זה לזה).
הקרב נפתח בירי של קשתים וקלעים (לוחמים שיורים מרחוק). יהודה הוביל התקפה נגד פרשים כדי לפגוע במפקד. בתחילה זה הצליח, אך אז צבא המורדים הוקף. הקרב נמשך שעות ויהודה נהרג. אחיו יונתן ושמעון מצאו את גופתו וקברו אותו.
הסלווקים שולטים לזמן מה בעיר הגדולות. המורדים ברחו למדבר והחלו בלוחמת גרילה (פתרון פעולה בקבוצות קטנות במדבר). אחרי מספר שנים יונתן הפך למושל, ובשנת 142 לפנה"ס הצליחו להשיג יותר עצמאות ליהודה.
תגובות גולשים