קרב חירבת כוריכור

קרב חירבת כוריכור (קוריקור) התקיים במלחמת העצמאות, בין פלוגה ב' של הגדוד הראשון בחטיבת יפתח לכוחות ירדניים. המפקד העליון של הגדוד היה אתיאל עמיחי.

ב-17 ביולי 1948, לקראת סוף מבצע דני ולפני הפסקת האש, יצאה פלוגה ב' לחסום כוחות ירדניים שהתקרבו מבית נבאלא לכיוון לטרון. המחסום אמור היה להיות מוצב צפונית-מזרחית לרכס כוריכור, בנקודת מפגש דרך הנמצאת היום על כביש 455 לצד נחל מודיעים.

אל תחנה זו הגיעה פלוגה מוקטנת בת 82 חיילים בלבד, שכוללת שתי מחלקות (אחת מהן נקראה "המחלקה הדתית"). מפקד הכוח היה פנחס זוסמן, אז בן 21. בלילה נעה הפלוגה לעבר גבעה מסומנת (גבעה 318) ושם הבחינו בבית חורבה על ראש הגבעה.

הייתה מחלוקת אם לתקוף את הבית. מפקד המחלקה הדתית הציע לתקוף, וסמג"ד הגדוד אסף שמחוני גם הציע לכבוש את החירבה. עם זאת, המג"ד אתיאל עמיחי הורה להתמקד במשימת החסימה של הכביש, ולכן הכוח המשיך לעמדתו ולא כבש את הבית.

בזריחה של 18 ביולי נצפה טור שריוניות ירדניות על הכביש. צוות מרגמות של הפלמ"ח החל בירי עליו, וכך נתגלתה נוכחות הפלוגה. הירדנים החלו לירות ממספר כיוונים, והמצב הפך למסוכן. ניתנה פקודת נסיגה, והלוחמים נסוגו לכיוון שילתא וממזרחה לכיוון אל בורג' (כיום גבעת התיתורה).

במהלך הנסיגה נהרגו עשרות לוחמים מירי ירדני ומירי מקומיים. בנוסף, חלק מהלוחמים נהרגו מארטילריה וירי עצמאי של כוחות פלמ"ח שישבו באל בורג', שחשבו בטעות שמדובר אויב. פצועים שנשארו בשדה נורו ונפגעו על ידי מקומיים ומהגרים שנקלעו לקרב.

בסוף היום נרשמו 45 נעדרים מתוך 82 לוחמים. אחד מהנעדרים, יהודה שפייר, הוצא חלל מהשדה בלילה והובא לקבורה. שרידי 44 הלוחמים האחרים נותרו בשטח עד לאיסופם כ-שנה וחצי לאחר מכן על ידי הרב הצבאי יצחק מאיר בסיוע אסף שמחוני. האיסוף בוצע לפי פקודת הרב גורן, כאשר נדרש אף הסוות כדי לזהות את מקום הקרב. השרידים הועברו במעבר מנדלבאום לקבורה בקבר אחים בהר הרצל ב-28 בפברואר 1950 (י"א באדר).

המ"פ פנחס זוסמן סבל שנים רבות מצער על ההחלטה שלא לתקוף את החירבה בראש הגבעה.

קרב חירבת כוריכור קרה במלחמת העצמאות. זה קרה ב-17 ביולי 1948.

פלוגה ב' של הגדוד הראשון יצאה לחסום דרך. בדרך היו טנקים ירדניים. לפלוגה היו 82 חיילים בלבד. מפקד הכוח היה פנחס זוסמן, בן 21.

הלוחמים ראו בית על גבעה. הם חשבו אם לתקוף אותו. מפקדי הגדוד דרשו להישאר במשימה ולחסום את הכביש. בבוקר נראה טור שריוניות על הכביש. צוות מרגמות ירה, והירדנים ידעו שיש שם כוח.

ניתנה פקודת נסיגה. בדרך חזרו הלוחמים לשילה ולאל בורג'. הרבה חיילים נפגעו במהלך הנסיגה. בסוף היום היו 45 נעדרים מתוך 82.

אחד מהנעדרים הובא לקבורה בלילה. שרידי הלוחמים הנותרים נאספו כשלוש עשרה חודשים אחרי הקרב. הם הובאו לישראל ונקברו בקבר אחים בהר הרצל ב-28.2.1950.