קרוליינה הדרומית (South Carolina) נמצאת בדרום־מזרח ארצות הברית, לחוף האוקיינוס האטלנטי. היא אחת מ‑13 המושבות המקוריות שהמרדו בשלטון הבריטי והקימו את ארצות הברית. המדינה גובלת בצפון בקרוליינה הצפונית ובדרום ובמערב בג'ורג'יה.
הספרדים הגיעו לחוף של היום כבר ב‑1514. ארננדו דה סוטו פגש שם ילידים ב‑1540. הוגנוטים צרפתים (הוגנוטים = פרוטסטנטים מצרפת) התיישבו בפריס איילנד ב‑1562 בהנהגת ז'אן ריבו. הספרדים בנו מבצרים באזור ב‑1566, אך האנגלים השמידו אותם בעשורים שאחרי כן. האנגלים הקימו מושבות במקום רק ב‑1670 והעניקו להן את השם "קרוליינה" על שמו של המלך צ'ארלס.
המלך צ'ארלס השני נתן את השטח לשמונה זכיינים, שהקימו מטעים ויישובים. ב‑1719 המתיישבים קנו את השליטה והפכו את קרוליינה הדרומית למושבת כתר (מושבה שנשלטת ישירות על ידי המלך). עד מחצית המאה ה‑18 הגיעו מהגרים מהמושבות השכנות והרחיבו את היישוב אל פנים המדינה.
קרוליינה הדרומית נטלה חלק במשבר חוק הבולים ב‑1765. היא הייתה אחת המדינות הראשונות שקידמו עצמאות והייתה בין החותמות על החוקה ב‑1778. ג'ון ראטלדג' מונה למושל הראשון. ג'ון קלהון, פוליטיקאי מקומי, שימש כסגן נשיא ארצות הברית והוביל התנגדות למדיניות תעריפים פדרלית.
מדינה זו הייתה הראשונה לפרוש מהאיחוד ב‑20 בדצמבר 1860. הקרב הראשון במלחמת האזרחים התרחש בפורט סאמטר. בסיום המלחמה נגסה המדינה קשה במסע הכיבוש של גנרל שרמן ב‑1865. אחרי המלחמה נאלצה החברה להתמודד עם בעיות חקלאיות ושלטון עבדות ישן שהשתנה לאט, כולל שיטת ה‑sharecropping (שכירת אדמה בתמורת חלק מהיבול).
התיעוש הגיע מאוחר, רק בסוף המאה ה‑19. המדינה ספגה את המשבר הכלכלי של שנות ה‑30. מאז מלחמת העולם השנייה התפתחו בסיסים צבאיים גדולים שמספקים תעסוקה חשובה. שנות ה‑60 סימנו מאבקים גזעיים שהשפיעו גם על המאה ה‑20.
המדינה כוללת אזורים חופיים, מישורים ורכס האפלצ'ים במערב, כולל אזור הפידמונט (אזור מדרוני לפני ההרים).
לב המדינה שלוש רשויות שלטון כמו בארצות הברית: מבצעת, מחוקקת ושיפוטית. בירתה קולומביה. התושבים יכולים להשתמש ביוזמות אזרחיות, משאל עם ו‑recall election (הסרת נבחר ממשרד בבחירה חוזרת). לקרוליינה הדרומית שני סנאטורים ושבעה חברי בית נבחרים. כיום הסנאטורים הם לינדזי גרהאם וטים סקוט; למדינה 9 קולות באלקטורל קולג'.
נושאי זכויות־הפלות התעדכנו בשנים האחרונות: ביוני 2023 הפלות מותרות עד השבוע ה‑22. בבית המשפט של המדינה נתקבלה החלטה שאין לאכוף חוק שאסר הפלות אחרי השבוע השישי, ואולם במאי 2023 המחוקקים העבירו חוק חדש שאוסר הפלות החל מהשבוע השישי, אך צו שיפוטי מנע את יישומו עד להכרעה של בית המשפט העליון של המדינה.
אוכלוסיית קרוליינה הדרומית בשנת 2010 עמדה על כ‑4,625,384 תושבים. קבוצות מוצא חשובות: אמריקאי‑אפריקאי כ‑29.5%, מוצא אמריקאי כ‑13.9%, גרמני 8.4%, אנגלי 8.4% ואירי 7.9%.
היהודים חיו באזור מאז סוף המאה ה‑17 וזכו לסובלנות יחסית. הקהילה הארגונית הראשונה בצ'ארלסטון הוקמה ב‑1749. בצירוף השנים צמחה שם קהילה חשובה, ובשנת 1820 גרו בצ'ארלסטון כ‑700 משפחות יהודיות. כיום יש בערך 7,000 יהודים במדינה, בעיקר בצ'ארלסטון, קולומביה וגרינוויל.
הערים המשמעותיות כוללות את קולומביה (בירה), צ'ארלסטון, רוק היל וגרינוויל. עץ המדינה הוא דקל הסבל (Sabal Palm), הפרח Goldenrod, הציפור Thryothorus ludovicianus (גדרון קרולינה) והחיה המייצגת היא אייל פרדי לבן‑זנב.
קרוליינה הדרומית היא מדינה בדרום‑מזרח ארצות הברית. יש לה חוף על האוקיינוס האטלנטי. היא אחת מ‑13 המושבות הישנות שבנו את ארצות הברית.
הספרדים הגיעו לחוף כבר ב‑1514. בשנת 1562 הגיעו הוגנוטים צרפתים (הוגנוטים = אנשים דתיים מצרפת). האנגלים הקימו מושבות ב‑1670 וקראו לה על שם המלך צ'ארלס.
ב‑1860 קרוליינה הדרומית פרשה מהאיחוד של המדינות. הקרב הראשון במלחמה הפנימית התרחש בפורט סאמטר. בסוף המלחמה ב‑1865 המדינה ניזוקה קשה.
המדינה כוללת חוף, מישורים והרים במערב. בירתה היא קולומביה. ערים גדולות נוספות: צ'ארלסטון, גרינוויל ורוק היל.
בשנת 2010 חיו במדינה כ‑4.6 מיליון אנשים. רוב הקבוצות הגדולות כוללות אנשים ממוצא אפריקאי וממוצא אירופאי.
יהודים הגיעו לקרוליינה הדרומית מאמצע המאה ה‑17. בצ'ארלסטון הייתה קהילה מאורגנת כבר ב‑1749. היום יש בערך 7,000 יהודים במדינה.
עץ המדינה הוא דקל הסבל. הפרח הוא Goldenrod. הציפור היא גדרון קרולינה. החיה היא אייל לבן‑זנב.
תגובות גולשים