קרטוקונוס (Keratoconus, נקרא גם ניוון קרנית או קרנית חרוטית) הוא מצב שבו הקרנית, החלק השקוף בקדמת העין, מעוותת וצורתה הופכת לחרוטית. עיוות זה יוצר אסטיגמציה, עיוות של התמונה שהעין מצביעה, מה שמקשה על ראייה חדה.
המחלה תוארה לראשונה במאה ה-18. תיאורים מפורטים הופיעו במאה ה-19, וקיבל את שמו המדעי בשנת 1869. שימוש בעדשות מגע לטיפול החל בסוף המאה ה-19.
הסימפטומים הנפוצים הם טשטוש ראייה, קושי בנהיגה וראיית לילה ירודה. לעיתים יש החרפה איטית שאינה מורגשת בהתחלה.
אבחון מדויק נעשה במיפוי הקרנית. בבדיקת ראייה בסיסית הקלקול עלול להיות טועה כקוצר ראייה. שלושת הקריטריונים העיקריים לבחינת חומרה הם: עובי הקרנית, חוזק שבירתה (עוצמת העדשה המקומית) ועקומת החרוט.
בדרך כלל המחלה מתחילה בגיל העשרה המאוחר ופועלת עד תחילת שנות ה-30. הקרנית מידקקת והופכת לחרוטית, מה שגורם לחדירת אור בלתי מדויקת לרשתית. המחלה מופיעה בדרך כלל בשתי העיניים, אך לא תמיד באותו קצב.
הגורמים המדויקים אינם ידועים. יש הוכחות לגורם תורשתי והצעות להסבר באמצעות מיני-טראומות או פעילות אנזימטית לא מאוזנת בקרנית.
בשלבים הראשונים משקפיים יכולים לשפר את הראייה אם האסטיגמציה קלה. כשמצב החמרה נדרש לעתים לעדשות מגע מיוחדות. סוגים מרכזיים: עדשות רכות טוריות, עדשות קשות נושמות (RGP), עדשות היברידיות ועדשות סקלרליות. עדשות אלה משפיעות על מעבר האור באמצעות שכבת דמעות בין העדשה לקרנית.
שתלים דמויי טבעת (כמו Intacs) מוכנסים לקרנית לשנות את עקומתה ולשפר את הראייה. לעתים נדרש המשך שימוש בעדשות.
כ-20, 25% מהחולים מגיעים בסופו של דבר להשתלת קרנית, כשיש צלקות קשה או איבוד ראייה מעשי. השתלה מלאה מחליפה את כל שכבות הקרנית.
ב-DALK מחליפים רק את השכבות העליונות של הקרנית. ניתוח זה מקטין את סיכוי דחיית השתל.
טיפולי לייזר בדרך כלל אינם מומלצים לחולי קרטוקונוס, והם שנויים במחלוקת.
קרוס-לינקינג (צילוב קולגן) הוא טיפול שמטרתו לעצור החמרה. ראשית מסירים את שכבת האפיתל על הקרנית. לאחר מכן מטפטפים ריבופלאבין (ויטמין B2) ומחשפים לקרינת UVA. כך נוצרות חיזוקים בין מולקולות הקולגן בקרנית. הטיפול מייצב ומאט את ההתקמרות, אך אינו מחזיר את הקרנית למצב המקורי. קרוס-לינקינג נפוץ מאז 1999 ומאושר במדינות רבות. הטיפול מתאים במיוחד בשלבים המוקדמים.
נחקרות טיפולי טיפות עיניים שמנסות לעבות את הקרנית ולהשיג השפעה דומה לקרוס-לינקינג. ניסויים נעשים על רקמות ובעלי חיים, והטיפולים נמצאים בפיתוח.
קרטוקונוס (Keratoconus) הוא מצב שבו הקרנית, החלק השקוף בקדמת העין, משנה צורה ונהיית חרוטית. זה גורם לתמונה מטושטשת. מטשטוש זה קוראים אסטיגמציה. אסטיגמציה = ראייה מעוותת או מטושטשת.
הרופאים הכירו את המחלה לפני מאה שנים ומצאו דרכים לטפל בה בהדרגה.
הרבה אנשים רואים מטושטש, במיוחד בלילה. לפעמים קשה לקרוא או לנהוג.
האבחון נעשה בבדיקה שממפה את הקרנית. לפעמים מבלבלים את זה עם קוצר ראייה.
המחלה מתחילה לרוב בגילאי העשרה. היא מופיעה בשתי העיניים בדרך כלל. לא יודעים בדיוק למה זה קורה, אבל יש חשד שמה משפיע גם תורשה.
בהתחלה משקפיים יכולים לעזור. כשזה מחמיר משתמשים בעדשות מגע מיוחדות. יש עדשות קשות ועדשות מיוחדות שנקראות סקלרליות.
מכניסים טבעות קטנות לקרנית כדי להחזרת צורה עגולה יותר.
אם הקרנית צלקת קשה או הראייה נחלשת מאוד, עושים השתלה, מחליפים חלק מהקרנית.
קרוס-לינקינג = טיפול שעוצר את ההחמרה. מסירים מעט מהשכבה החיצונית. מטפטפים ריבופלאבין. מקרינים באור מיוחד. זה מחזק את הקרנית ומונע החמרה.
מפתחים טיפות עיניים שעשויות לעבות את הקרנית בעתיד.
תגובות גולשים