קריסה

'''קריסה''' היא כשל במבנה שנוצר כשכוח לחיצה פועל עליו.

קריסה יכולה להתרחש לפני כניעה, כלומר לפני שהחומר עובר מהתנהגות אלסטית להתנהגות פלסטית.

באנליזה הנדסית מחשבים את הכוח הקריטי (הכוח הלחיצה הצירי שמוביל לקריסה). שתי נוסחאות מרכזיות הן:
F = (K · π^2 · E · I) / l^2
F = (π^2 · E · I) / (μ · l)^2

הסברים לקבועים:
F = כוח הקריסה, כוח לחיצה צירי הגורם לקריסת העמוד.
E = מודול האלסטיות (מדד להגמישות של החומר).
I = מומנט ההתמד של השטח (ממד של ההתנגדות לכיפוף של חתך העמוד).
l = אורך העמוד בין התמיכות.
K = מקדם שמגדיר את אורך הקריסה, תלוי בצורה של התמיכות.
μ = מקדם אורך הקריסה, שמתאר את האורך היעיל של המוט בקריסה.

הקריסה מושפעת מהגמישות של העמוד ולא מהחוזק של חומרו. הכוח הקריטי מושפע ישירות ממומנט האינרציה של החתך (I).
תנאי הגבול, סוג התמיכות, משפיעים על אורך הקריסה ולכן על כוח הקריסה.

σ = F / A = π^2 · E / (l / r)^2
כאשר λ = l / r (יחס אורך לרדיוס גזירה).

צורת הקריסה משתנה לפי עומס, צורת החתך ותנאי התמיכה, ולכן יש לשקול את כל הגורמים בתכן.

קריסה היא כאשר עמוד מתעקם ונופל בגלל כוח לחיצה.

לפעמים העמוד מתעקם לפני שהחומר נשבר.

מה משפיע? הגמישות (כמה העמוד יכול להתכופף) חשובה יותר מהחוזק (כמה החומר חזק).
גם הדרך שבה העמוד מחובר במקום (תמיכות) משפיעה על הקריסה.

מאמץ הוא כוח שחולק על שטח. כלומר כוח חלקי שטח.

יש כמה דרכים שהעמוד יכול להתעקם. זה תלוי בכוח ובאיך העמוד נתמך.