קרל קראוס (1874, 1936) היה סופר ועיתונאי אוסטרי, יליד משפחה יהודית. הוא נודע כסאטיריקן, כותב שביקר בחשדנות ובצחוק את החברה, העיתונות והפוליטיקה. כתב גם מחזות, שירים ומאמרים.
קראוס נולד בגיטשין שבבוהמיה. המשפחה עברה לווינה ב-1877. ב-1892 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת וינה והחל לפרסם בעיתון ספרותי. ב-1894 עבר ללמוד פילוסופיה וספרות גרמנית, וב-1896 הפסיק את לימודיו.
בתחילת דרכו תמך ברעיון ההשתלבות של יהודים בחברה הכללית, אך ב-1898 פרסם קונטרס תקיף נגד תיאודור הרצל ותקף את הציונות. ב-1899 עזב את הקהילה היהודית. ב-1911 המיר דתו לנצרות הקתולית וטבל, אך עזב את הכנסייה ב-1923.
משנת 1913 ניהל קשר ארוך ומורכב עם הברונית סידוני נאדהרני פון בורוטין. ביאנוזיץ', אחוזת משפחתה, כתב חלק גדול מיצירותיו. ב-12 ביוני 1936 מת בווינה ממחלת לב ונקבר בבית הקברות המרכזי.
לאחר פרישתו מהאוניברסיטה הצטרף לקבוצת "וינה הצעירה" (Jung Wien) ופרסם סטירות מוקדמות, כולל "הספרות המופצצת" (Die demolirte Literatur). ב-1899 ייסד את עיתונו העצמאי "הלפיד" (Die Fackel) והוציא אותו במשך שנים רבות. העיתון התמחה בביקורת נוקבת על השחיתות, על העיתונות ועל התנועות הלאומניות.
קראוס תקף גם את הפסיכואנליזה, השיטה של פרויד לטיפול בנפש, ואת הלאומנות הפאן-גרמנית, כלומר רעיונות שהדגישו איחוד והשלטון הגרמני על אירופה. בתחילת דרכו פרסמו ב"הלפיד" אמנים וסופרים ידועים, אך לאחר 1911 קראוס כמעט כתב את כל התכנים בעצמו. בסך הכל הופיעו 922 גיליונות, לא תמיד באופן סדיר.
הוא היה גם קורא נאום מיומן והציג הקראות רבות. יצירת המופת שלו היא מחזה סאטירי ארוך שכתיבתו נמשכה מ-1915 עד 1922. המחזה משלב דיאלוגים תקופתיים, דמיונות אפוקליפטיים והערות של שני משקיפים מן הצד. יצירתו האחרונה, שיצאה סמוך למותו, כוללת רמיזות אנטי-נאציות.
קרל קראוס נולד ב-1874 ונפטר ב-1936. הוא היה סופר ועיתונאי מאוסטריה. סאטירה אצל קראוס פירושה ביקורת בצחוק.
המשפחה עברה לווינה כשהיה ילד. הוא החל ללמוד משפטים ואז עבר לספרות. התחיל לפרסם בעיתון בגיל צעיר. ב-1899 פתח את העיתון שלו, "הלפיד".
הוא עזב את הקהילה היהודית ב-1899. ב-1911 המיר דתו לנצרות וטבל. ב-1923 עזב גם את הכנסייה. במשך שנים היה קרוב לברונית סידוני, ועבד רבות בטירת משפחתה.
הצטרף לקבוצה של יוצרים צעירים והוציא סטירות על תרבות ועיתונות. סטירה היא כשמבקרים משהו בצחוק כדי להראות בעיות.
הוא השתמש ב"הלפיד" כדי לדבר נגד שחיתות ועיתונות רעים. קראוס כתב כמעט כל מה שיצא בעיתון. הופיעו 922 גיליונות בסך הכל.
כתב גם מחזה סאטירי מאוד בין 1915 ל-1922. בסוף חייו פרסם יצירה עם רמזים נגד הנאצים. הוא מת בוינה ממחלת לב.
תגובות גולשים