קרן גידור

קרן גידור (Hedge Fund) היא קרן השקעות ששואפת להרוויח בכל מצב שוק. השם מגיע מהמילה "גידור" - השוואת סיכונים כדי להפחית הפסד.

קרנות גידור משתמשות בכלים פיננסיים שאינם נפוצים בקרנות רגילות. דוגמה חשובה היא מכירה בחסר (שורט), מכירה של מניות או נכסים שאינן בבעלות הקרן, בתקווה שקנייתם מאוחר יותר תתבצע במחיר נמוך יותר. עוד כלי נפוץ הוא מינוף פיננסי, הלוואה כדי להשקיע סכומים גדולים יותר ולנסות להכפיל רווחים. כלים אלה מאפשרים רווח גם בשוק יורד, אבל הם גם מעלים את הסיכון.

אסטרטגיות קרנות הגידור שונות מאוד אחת מהשנייה. לכן גם היכולת "לגדר" סיכונים משתנה בין קרן לקרן. בגלל המורכבות, מנהלים רבים קובעים דרישות כניסה גבוהות למשקיעים. ברוב הקרנות נדרש פיקדון גבוה; יש קרנות שמציעות תוכניות למשקיעים קטנים.

המודל הכלכלי כולל דמי ניהול ועמלת הצלחה. דמי ניהול עומדים בדרך כלל על 1%-4% מההון, והרווח הנפוץ שנגבה כהעמלה הוא כ־20% מהרווחים (טווח אפשרי 10%-50%).

קרנות הגידור גדלו בפופולריות במאה ה־21, אחרי תקופות של תשואות גבוהות בחלק מהן. משבר של קרן LTCM ב־1998 עורר מודעות לסיכונים. לאחר כמה תקלות ותשואות שליליות בקרנות, החלה החמרת פיקוח רגולטורי, במיוחד בארצות הברית ובאיחוד האירופי.

בשנת 2010 נחקקו תקנות חדשות, ביניהן חוק דוד-פרנק בארה"ב. חלק מדרישות אלו כללו דיווחים מחמירים יותר ורף נכסים לנרשמים לרשות ניירות ערך, למשל דרישה ל־150 מיליון דולר נכסים עבור יועצים מסוימים.

קרנות גידור בולטות בעולם כוללות את Bridgewater של ריי דליו ו־Quantum של ג'ורג' סורוס, ועוד כמה כרטיסיות ידועות כמו Renaissance ו־Citadel.

בישראל פעילות יותר מ־150 קרנות גידור (נכון ל־31 בדצמבר 2018). הקרן הגדולה בישראל מוזכרת כ"קרן ספרה". הקרנות מעסיקות כ־400 עובדים, וכ־65% מהנכסים שבניהולן הם מניות. הקרן הישראלית הראשונה היתה "לבלוב הסיגלון" מ־2002, שנוהלה על ידי ד"ר אדם רויטר.

קרן גידור היא קרן שוחרת רווח גם בשווקים קשים. היא מנסה להרוויח בכל מצב.

קרן גידור משתמשת בכלים מיוחדים. אחת הדרכים היא מכירה בחסר (שורט). שורט אומר: למכור משהו שאינך מחזיק. אחר כך לקנות אותו בזול. עוד דרך היא מינוף (הלוואה להשקעה). זה יכול להגדיל רווחים וגם להגדיל סיכונים.

קרנות גובות דמי ניהול. בדרך כלל זה כ־2% מהכסף. הן גם לוקחות חלק מהרווחים, בדרך כלל כ־20%.

קרנות גידור הפכו מפורסמות במאה ה־21. אחרי קריסת קרן מסוימת ב־1998, הפיקוח התחזק. ב־2010 נכנס חוק חשוב בארצות הברית בשם דוד-פרנק. החוק דרש דיווחים ורישום ליועצים גדולים.

בישראל יש מעל 150 קרנות (נכון ל־2018). הגדולה שבהן נקראת "קרן ספרה". הקרנות עוסקות בעיקר במניות.