קרן נאמנות

קרן נאמנות (Mutual Fund) היא כלי השקעה שמאגד כסף של משקיעים רבים להשקעה משותפת בניירות ערך. קרן מנוהלת על ידי מנהל הקרן, והוא מקבל החלטות בהתאם למדיניות ההשקעה של הקרן. המדיניות נקבעת מראש וניתנת לשינוי, לאחר הודעה למשקיעים.

קרן מחולקת ליחידות. כל יחידה מעניקה זכות שווה לחלק מהרכוש של הקרן. יש קרנות שמטרתן השקעה במניות. יש קרנות המתמקדות באג"ח (אגרות חוב), מק"מ (כלי חיסכון קצרי מועד), סחורות או מטבע חוץ. קרנות מדד (index funds) עוקבות אחרי מדד שוק במקום לבחור מניות באופן פעיל. הרעיון הזה הופעל על ידי ג'ון בוגל ב-1974.

קרנות שונות נוטות להשיג תוצאות שונות. קרנות רחבות שמפזרות את ההשקעות על ענפים רבים קרובות לתשואת השוק. קרנות מתמחות בענף אחד חשופות לסיכון ספציפי ולתנודות גדולות יותר.

בישראל קרנות נאמנות נסחרות בבורסה בתל אביב. הן משווקות דרך יועצים בבנקים. יש בישראל אלף ויותר קרנות, כולל הצעות של קרנות זרות.

לקרן נאמנות צריך להיות נאמן (גורם משפטי ששומר על זכויות המשקיעים) ומנהל קרן, החותמים על הסכם הקרן.

ניתן לחלק קרנות לפי סוג, לפי אופן פיזור ההשקעות, לפי אפיק השקעה ולפי רמת סיכון.

קונים ומוכרים יחידות באמצעות הוראה לחבר בורסה שבו מנוהל החשבון. יש לוודא שמונים בהוראה לפני המועד הקובע ביום המסחר. הוראות לקרנות חו"ל מבוצעות לעתים ביום העוקב.

המחיר היסודי של הקרן הוא שווי נכסי הקרן חלקי מספר היחידות. מחיר הפדיון הוא מחיר היסוד בניכוי עמלות.

לעיתים יש שיעור הוספה (עמלת קנייה חד-פעמית). מנהלי קרנות גובים דמי ניהול שנתיים. שיעור דמי הניהול משתנה לפי סוג הקרן, ומתנודד בין אפסי לערך של מספר אחוזים בשנה. יש גם דמי נאמן ודמי משמרת שגובים הבנקים. מאז רפורמת בכר הוטלה גם עמלת הפצה הנגבית ממנהלי הקרנות.

רפורמת בכר (שנעשתה ב-2005) דרשה מהבנקים למכור חלק גדול מהחזקותיהם בקרנות וקופות גמל. המטרה הייתה להפחית ניגוד אינטרסים בשיווק קרנות בבנקים.

מחקרים (בין היתר של יוג'ין פאמה וקנת פרנץ') הראו שקרנות מנוהלות באופן אקטיבי רבות מתקשות לעקוף את ביצועי המדדים. גם כאשר יש תשואה עודפת, היא לעתים נמחקת על ידי עלויות ודמי ניהול. דוחות SPIVA מאשרים זאת באופן מתמשך.

קרן נאמנות היא קופה שמשקיעים שמים בה כסף משותף. מנהל הקרן מנהל את הכסף. הוא קונה מניות, אגרות חוב או דברים אחרים בשם המשקיעים.

הכסף מחולק ליחידות. כל יחידה שווה חלק מהקופה. יש קרנות שמשקיעות במניות. יש קרנות למשקיע שמחפש כסף קצר טווח.

נאמן הוא מישמור על זכויות המשקיעים. מנהל הקרן מנהל את הכסף בהתאם לחוקים של הקרן.

יש קרנות שמשקיעות הרבה מקומות. יש קרנות שמתמקדות בתחום אחד.

קונים ומוכרים יחידות דרך חשבון השקעות. צריך לתת הוראה לפני המועד הקובע ביום המסחר.

המחיר היסודי הוא שווי כל הקרן חלקי מספר היחידות. כשמוכרים בדרך כלל מקבלים מחיר לאחר ניכוי עמלות.

יש דמי ניהול. זהו תשלום למי שמנהל את הקרן. לעתים יש גם תשלום בעת הקנייה.

ברפורמה נדרשו הבנקים למכור חלק מהחזקותיהם בקרנות. המטרה הייתה לשפר את ההמלצות שהבנקים נותנים ללקוחות.

מחקרים הראו שלפעמים קרנות שמנסות לבחור מניות בעצמן לא מצליחות להיות טובות יותר מקרנות שעוקבות אחרי מדד, אחרי שהורידו עלויות.