רבאט

רַבַּאט (בערבית: الرباط, ברברית: ⵕⵕⴱⴰⵟ) היא בירת מרוקו. העיר שוכנת בצפון המדינה על חוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של נהר בו רגרג. לפי מפקד 2024 התגוררו בה 509,916 תושבים, והיא העיר השביעית בגודלה במרוקו.

פעילות אנושית במקום החלה לפני כ־2,500 שנים. פיניקים (עם קדום שהתמחה בסחר ימי) ביססו יישוב ראשוני. אחריהם היו הרומאים, שהקימו את Sala Colonia; שרידי העיר הרומית נמצאים מדרום למרכז רבאט. השם "ריבאט" מציין מצודה צבאית. יש מקורות הטוענים שמקור העיר כמחנה צבאי בתקופת הח'ליף עומר.

במאה ה־12 שלטו האל־מוואחידון. השליט יעקוב אל־מנצור הרחיב את רבאט, בנה חומות והתחיל לשאת מסגד ענק. מה שנשאר מהמפעל הזה הוא מגדל חסן, סמל ידוע של העיר. אחרי תקופה קצרה של חשיבות עירונית, התכווצה העיר ובמאוחר חזרה והתחזקה עם הגעת מוריסקוס (מוסלמים שנשארו או הוצאו מספרד). בתקופה זו נבנה נמל פעיל והעיר שימשה כמרכז סחר ופעילות ימית.

בשנים המאוחרות נוצר במרכז העיר מלאח (רובע יהודי סגור) שבו חיו משפחות יהודיות. בשנת 1829 הופגזה העיר מהים על ידי ציים זרים, אך נמל רבאט המשיך לתפקד.

בשנת 1912 הפכה מרוקו למדינת חסות צרפתית. הנציב הצרפתי הוברט ליוטאי העביר את בירת המנהל מפאס לרבאט. האדריכל הנרי פרוסט תכנן את ה"עיר החדשה" (Ville Nouvelle), ההיכל המודרני שבו ישבו הפקידים. בשנת 1956, עם עצמאות מרוקו, שמר המלך מוחמד החמישי על רבאט כבירת המדינה. כיום העיר היא גם מרכז ממשל וכלכלה.

שורשי הקהילה היהודית ברבאט חוזרים לפחות לתקופת גירוש ספרד. יהודים מהעיר השתתפו בסחר הימי והקשרו משפחתית עם קהילות אירופה. הקהילה גדלה במיוחד במאה ה־19 ובמחצית הראשונה של המאה ה־20, והגיעה לכ־12,000 איש ב־1948. בראשות הקהילה עמד רב חשוב, רפאל אנקווה. בתקופות שונות חוותה הקהילה רדיפות, כולל שורה של אילוצים שנכפו עליה במאה ה־18 וה־19, והגורש לתוך המלאח.

לאחר הקמת מדינת ישראל החל גל עלייה ממרוקו. רבים מהיהודים ברבאט עלו לישראל, ואחרים היגרו לצרפת ולקנדה. לאחר מלחמת יום כיפור נותרו בעיר יהודים מעטים. בתחילת המאה ה־21 חיו ברבאט כמה עשרות יהודים, ופעל בית כנסת אחד שעבר שיפוץ לאחרונה.

רבאט הייתה בירת התרבות הערבית לשנת 2003, ובהמשך הוכרזה כאתר מורשת עולמית ב־2012. העיר משלבת אתרים עתיקים עם רובעים מודרניים. יש בה אוניברסיטה מרכזית, תיאטרון מוחמד החמישי, מוזיאון ארכאולוגי וגלריות אמנות. גם סצנת אמנות צעירה פעילה בעיר, עם קבוצות אמנים כמו "ל'אפרטמנט 22".

רבאט היא בירת מרוקו. העיר נמצאת על חוף הים האטלנטי. היא גדלה ליד הנהר בו רגרג. בשנת 2024 חיו בה כ־510,000 אנשים.

הרבה לפני שנים היו כאן פיניקים. פיניקים הם עם עתיק שסחר בים. אחר כך הגיעו הרומאים ובנו מקום שנקרא Sala Colonia. השם רבאט אומר "מצודה". במאה ה־12 בנו כאן חומות ומגדל גדול בשם מגדל חסן. המגדל הזה נשאר סמל של העיר.

מאוחר יותר העיר התחזקה בגלל מהגרי ספרד שנקראו מוריסקוס. בשנים האחרונות של השלטון הצרפתי הפכו את רבאט לבירת הנציבות. ב־1956 מרוקו זכתה לעצמאות, ורבאט נשארה בירה.

ברבאט חיה קהילה יהודית לאורך שנים רבות. חלק גדול מהיהודים עלו מארץ למקום אחר אחרי קום מדינת ישראל. היום נשארו בעיר כמה עשרות יהודים בלבד. יש שם בית כנסת ששופץ.

רבאט הייתה בירת התרבות הערבית ב־2003. ב־2012 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית. יש בעיר אוניברסיטה, תיאטרון ומוזיאונים. יש גם אמנים צעירים שיוצרים שם.