רבי אמי בן נתן, המוכר כ'רבי אמי' (בלירושלמי נקרא לעתים 'רבי אימי'), היה אמורא של ארץ ישראל בדור השלישי. אמורא = חכם תלמודי שפירש ודרש את דעת האמוראים אחרי תקופת המשנה.
נולד בבבל למשפחת כוהנים. עלה לארץ והתיישב בקיסריה, שם למד אצל רבי אושעיא. עבר לטבריה ולמד אצל רבי יוחנן, שהיה רבו העיקרי. לאחר מותו של רבי יוחנן האבל עליו כאילו היה קרוב משפחה.
לאחר פטירת רבי יוחנן עמד יחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. בתחילה עיקר ההכרעה ההלכתית היתה בידי רב הונא מבבל, אך אחרי מותו עברה סמכות גדולה יותר גם לרב אמי. דבריו מובאים בתלמוד, לעיתים דרך רבי יוסנא.
השתתף בשליחות עם רבי יהודה הנשיא ובדק ענייני חינוך. ליווה את רבי יהודה לחמת גדר פעמים רבות. הוא גם מתח ביקורת על מינוי אנשים תמורת כסף.
בנו היה רב פנחס, ובנו אחר נקרא ינאי. מתלמידיו הבולטים היה רבי זריקא. מסופר על סירובו לקבל תרומות שהיו מיועדות לצדקה, ועל חילוקי דעות עם רבא בעניין זה.
קברו המסורתי נמצא בטבריה, בסמוך לקבר הרמב"ם ולריבי אסי, לפי זיהוי מהמאה ה-13.
רבי אמי בן נתן היה חכם תלמודי גדול. חכם תלמודי = אמורא.
הוא נולד בבבל והיה ממשפחה של כוהנים. הוא עלה לארץ ובא ללמוד בקיסריה.
אחרי כן עבר לטבריה ולמד אצל רבי יוחנן. כשרבי יוחנן נפטר, רבי אמי התאבל עליו מאוד.
הוא עמד עם רבי אסי ורבנים אחרים בראש הישיבה בטבריה. בהתחלה הרב הגדול בבבל היה רב הונא.
רבי אמי נסע עם רבי יהודה הנשיא לבדוק בתי ספר ולימוד תורה. לפעמים הלך גם לחמת גדר.
היו לו תלמידים. אחד מהם היה רבי זריקא. היו גם סיפורים על כסף ותרומות שנדונו בינו לבין רבא.
קברו המסורתי נמצא בטבריה ליד קבר הרמב"ם וליד רבי אסי, לפי מסורת מהמאה ה-13.
תגובות גולשים