רבי מאיר בעל הנס

רבי מאיר בעל הנס הוא כינוי לאדם שעושים לו יחס של מעשֵה נפלאות, וקבור בטבריה. הכינוי מופיע לראשונה במקורות החל מהמאה ה-18.

באופן מסורתי מזהים אותו עם התנא רבי מאיר. תּנא, חכם יהודי מתקופת המשנה. הזיהוי הזה נשען גם על סיפור בתלמוד על נס: חיילים רומאיים רדפו אחר התנא, והוקו בסנוורים כאשר נאמרו מילים מיוחדות. לפי הסיפור, התנא הבטיח שישוחררו כמה שבויים אם ייאמר הביטוי "אלהא דמאיר ענני" ומילתו התקיימה.

האזכור הראשון של האיש הזה מופיע בספר יחוס צדיקים שנדפס במנטובה. הקישור הראשון בין הכינוי לבין התנא רבי מאיר הופיע בספר כתר שם טוב.

עם זאת, קיימת מחלוקת. הרב ראובן מרגליות ואחרים טענו כי הכינוי אינו מצביע על אותו תנא. הם מצביעים על אזכורים של קברים שונים בארץ, וכמו כן על האגדה סביב השם. אחת ההצעות היא שהשם נוצר בטעות מראשי התיבות של "קופות רמב"ן", כלומר שמו של הרמב"ן נקשר בקופות צדקה, ופרשנות שגויה הפכה זאת ל"רבי מאיר בעל הנס".

יעקב ליפשיץ מציין גם הוא קופות צדקה שנקראו כך וטוען שהשם נוצה על שם חסיד שנודע בניסים. רבי יחיאל היילפרין מצטט מקור שאומר "לא ידעתי מיהו", כלומר שבמחבר אחד לא ידעו לזהות את הדמות המדויקת.

מהסיפור התלמודי התפתח אמון עממי: אנשים מאמינים שתרומה לקופת הצדקה הנושאת את שמו מביאה ישועה, ולעתים נוהגים לפקוד את הציון (המקום שבו נטען שקבור) ולהתפלל שם. במיוחד ביום י"ד באייר, שהוא גם פסח שני, נפוצה המסורת לבקר במקום ולתת צדקה. בבניין על הקבר הוקם לראשונה מבנה בשנת תרכ"ז (1867). בעת נתינת הצדקה נהוג לומר את הביטוי "אלהא דמאיר עננו".

קהילות רבות החזיקו ומחזיקות עד היום בקופות צדקה הנקראות על שמו. יש קופות מפורסמות וגדולות שהיו פעילות בקהילות שונות.

רבי מאיר בעל הנס הוא כינוי לאדם שנחשבו לו נסים. הוא קבור בעיר טבריה. קבור, המקום שבו אדם נקבר.

השם הזה הופיע בכתובים החל מהמאה ה-18. יש שאומרים שזהו אותו רבי מאיר שהתנהג בתקופת התנאים. תּנא, חכם מימי המשנה.

בתלמוד יש סיפור על נס: חיילים רומאיים רדפו אחרי האיש, והם נבלעו באור. לפי הסיפור אומרים מילים מיוחדות: "אלהא דמאיר עננו".

אחרים אומרים שאולי הכינוי נוצר בטעות. יש סברה שהוא צמח משמו של הרמב"ן או מקופות צדקה שכונו על שמו.

אנשים נהגו לתת כסף לצדקה על שם רבי מאיר בעל הנס. הם האמינו שזה יעזור לאנשים ולהתפלל לשם ישועה. הרבה מבקרים הולכים לקברו ונותנים צדקה. המנהג חזק במיוחד ביום י"ד באייר, יום שנקשר לפסח שני.

על הקבר הוקם בניין לראשונה בשנת תרכ"ז (1867). בעת נתינת הצדקה נוהגים לומר: "אלהא דמאיר עננו".

קהילות רבות שמרו קופות צדקה בשם זה עד היום.