אישור הסוגר

אישור הסוגר הוא כשל לוגי (טעות בהסקת מסקנה) מסוג נון סקוויטור. הוא מופיע בצורת טענה תנאי: "אם א' אז ב'". כאן א' נקרא פותח (הטענה הראשונה, ההנחה), וב' נקרא סוגר (התוצאה המוצהרת).

הכשל מתרחש כאשר מסיקים מב' שאם ב' נכון, אז בהכרח א' נכון. יחס זה אינו נכון באופן כללי. הצורה השגויה נראית כך: אם א', אז ב'. ב'. לכן, א'. ההנחה השנייה (ב') אינה מוכיחה את א'.

דוגמאות ממחישות את השגיאה: אם לסבתא היו גלגלים (א'), היא הייתה שרה באמבטיה (ב'). סבתא שרה באמבטיה (ב'). מכאן לא נובע שלסבתא יש גלגלים (א'). דוגמה נוספת משתמשת בשם מוכר בלבד כדי להראות את האבסורד.

יש צורות תקפות של היסק תנאי. אחת תקפה היא כאשר מאשרים את הפותח (אם א' אז ב'. א'. לכן ב'), זה modus ponens, הסקה נכונה. צורה אחרת תקפה היא להשתמש ב"אם ורק אם" (אם ורק אם א' אז ב'), כי אז גם ההפך נכון, ומאשרי הסוגר יובילו לנותן הפותח.

אישור הסוגר הוא טעות בחשיבה. טעות זו קורה במשפטים של "אם... אז...". המילה פותח היא החלק של ה"אם". המילה סוגר היא החלק של ה"אז".

הטעות היא לחשוב שהסוגר מוכיח את הפותח. למשל: אם לסבתא היו גלגלים, היא הייתה שרה באמבטיה. סבתא שרה באמבטיה. לא נכון לומר שלסבתא יש גלגלים.

דרך נכונה להסיק היא לאשר את ה"אם". למשל: אם לסבתא היו גלגלים, היא הייתה שרה. לסבתא יש גלגלים. לכן היא שרה. גם משפטים שאומרים "אם ורק אם" (שזה אומר גם הפוך נכון) יכולים לאפשר להסיק את ההפך.