רבין (קיצור של רבי אבין). במקורות מופיעים גם השמות רבי אבון ורבי בון.
הוא היה אמורא, חכם שאסף ופירש את מסורת התלמוד, בדור הרביעי בארץ ישראל. יש הסוברים שהיה יליד בבל, אך עלה לארץ ונחשב שם לאחד מגדוליה.
היה תלמידם של רבי אבהו ורבי אלעאי. פעילותו המרכזית הייתה להעביר תורה בין ארץ ישראל לבבל. הוא ביקר בבבל באופן קבוע והביא לשם הלכות ומסורות.
בתלמוד הבבלי מופיעות הלכות ומועדות שהובאו עם הביטוי "כי אתא רבין", כלומר "כשבא רבין".
מטרת המסעות הייתה לאחד את תורת ישראל בתפוצות. רבות מימרותיו, בהלכה ובאגדה, מובאות בתלמוד ובמדרשים. בנו בר מריון גם הוא מוזכר בתלמוד. לפי אהרן הימן, ייתכן שמדובר ברבי אבין, זקן מתלמידי רבי יוחנן.
רבין היה חכם חשוב בתלמוד. אמורא פירוש: חכם שלמד ופרש את התורה.
כנראה נולד בבבל ואז עלה לארץ ישראל.
הוא ביקר בבבל כדי ללמד ולהעביר הלכות.
בתלמוד הבבלי כותבים לפעמים "כי אתא רבין", כלומר "כשהרבין הגיע".
יש הרבה דברים שמיוחסים לו, גם הלכות וגם סיפורים. בנו נקרא בר מריון והוא מוזכר בתלמוד.
חוקר בשם אהרן הימן זיהה אותו עם רבי אבין, תלמיד זקן של רבי יוחנן.
תגובות גולשים